מוריניו בייש את הפירמה
דני דבורין על מאמנה של מנצ'סטר יונייטד שחגג את הניצחון על יובנטוס בתנועה מתגרה: "הניצחון הוציא ממנו כנראה את מה שהוא באמת"
שניות אחדות לאחר שריקת הסיום למשחק אמש (ד'), שבו גברה קבוצת מנצ'סטר יונייטד 1:2 על יובנטוס, הראו מצלמות הטלוויזיה תמונות שאינן יכולות להחמיא לשום מאמן כדורגל בעולם: ז'וז'ה מוריניו עם ידו מאחורי אוזנו , בתנועה מתגרה ומיותרת.
מאמן גדול נבחן כידוע בתחומים רבים. אחד מהם היא אישיותו והתנהגותו. מוריניו עמוס בתארים והישגים הוכיח לא פעם את יכולתו באימון ועל כך אין ויכוח. אבל פניו שהתעוותו, ואותה תנועה במגרש ביישו את תפקיד המאמן. בעיקר הם גרמו לי אישית תחושת גועל. האם כך מתנהג מאמן מנצח? איפה הקלאסה? באותו רגע הוא איבד את האמפטיה שרחשתי לו.
בצד המיקצועי אף חשוב להדגיש שקבוצתו מנצ'סטר יונייטד, לא נתנה הצגת כדורגל גדולה, ולא היתה הטובה יותר באיצטדיון בטורינו. במחצית השניה, לאחר שכריסטיאנו רונאלדו קבע 0:1 לזכותה של יובה, החמיצו חבריו להתקפה הזדמנויות נפלאות להגדיל את התוצאה. על אותן החמצות שילמה הגברת הזקנה ביוקר. שחקני יונייטד אמנם ניצחו, אולם וודאי לא הרשימו.
הניצחון כנראה הוציא ממוריניו את מה שהוא באמת. ולא האמנתי למראה עיני. זו אינה רוח הספורט.
לפני שנים ביקר בארץ דניאל פאסרלה, שהיה קפטן נבחרת ארגנטינה בזכייתה הראשונה, ב- 1978, בגביע העולם. שנים לאחר מכן הוא גם אימן אותה. באותו ביקור שאלתיו מה היא לדעתו התכונה המרכזית שעושה מאמן טוב למאמן גדול. תשובתו היתה בת מילה אחת: האישיות.
אישיות של מאמן נמדדת, בין היתר, בהפסדים ובניצחונות, בהתנהגות, ולא בתנועות מיותרות באיצטדיון הומה אדם.
אני חושב ורוצה להאמין, שאולי גם אנשי מנצ'סטר יונייטד, סלדו מהן והתביישו.
