הלילה לא אשכב לישון? חבל
פנינה בת צבי - אשר מעירה אותנו בכל בוקר - ביקשה לדעת מדוע בכלל אנחנו ישנים ועד כמה זה משפיע על הבריאות שלנו • תתפלאו, אבל לא מעט
לילה בא לאט, הזמן נעצר, בואו נניח ראשנו על הכר: כל היצורים החיים - מבני האדם ועד התולעים, למשל, עוצרים הכל כשמגיע הערב והולכים לישון; למה בעצם? נכון, מין הסתם בגלל שאנחנו עייפים, ועדיין: במחקר חדש ניסו להבין את הסיבות האבולוציוניות והבריאותיות לכך שאנחנו ישנים.
פנינה בת צבי הקריאה מתוך מחקר שפורסם הבוקר (א') בעיתון הארץ, בו ניסו להבין החוקרים מה גורם לבני האדם לעצום עיניים ולעבור לעולם שכולו חלומות. תתפלאו, אבל גם המדע לא הצליח עדיין למצוא תשובה נחרצת לשאלה זו: "למרות מחקרים רבים שנעשו בתחום, עדיין לא ברור מה קורה בזמן השינה שלא קורה בזמן עירות".
לנו בני האדם - ודאי בדור הנוכחי שבו אנחנו חייבים להיות זמינים 24/7 ויש לנו לא מעט להספיק, בין אם זה לעבוד עוד קצת או להרגיע תינוק בוכה, בין אם זה כי אנחנו באמצע מסיבה פרועה לתוך הלילה או במהלכה של צפיית בינג' ב'בית הנייר', נראה כאילו לישון זה בזבוז זמן. "כמה נחמד היה אם היינו יכולים להיות ערים כל היממה ולעשות את כל הדברים שאנחנו לא מספיקים לעשות במהלך היום, אבל האם אנחנו יכולים להסתדר בלי שינה?", רמז: לא.
"השינה היא אחת התעלומות המרתקות ביותר בתחום מדעי החיים. לאנשים בוגרים מומלץ לישון בין שבע לתשע שעות ביממה, ואילו ילדים ומתבגרים זקוקים לשעות שינה רבות יותר. מחקרים הראו שבני אדם זקוקים לשינה כמעט כמו שהם זקוקים לחמצן, למים ולמזון, וכמו מחסור בכל אחד מאלה - גם מחסור בשינה עלול להרוג אותנו", כן - מה שקראתם. הבעיה היא, שמבחינת הישרדות הצורך בשינה הוא חיסרון מכיוון שבזמן שאנחנו ישנים, אנחנו פגיעים יותר לסכנות, כך שלשינה חייב להיות יתרון אבולוציוני חזק יותר שיכבה את קיום תכונת ההישרדות.
"יש כמה תיאוריות שמנסות להסביר את חשיבות השינה וכולן מתייחסות לכך שבזמן השינה, המוח עוסק בהתארגנות מחדש", המשיכה פנינה והסבירה כי השינה נחלקת לשני שלבים עיקריים: "השלב הראשון זהו השלב שבו אפשר לראות את העיניים מרצדות מתחת לעפעפיים הסגורים, וזה השלב שמחבר בין שינה עמוקה לבין התעוררות. השלב השני הוא החלק העמוק יותר בשינה, בו הפעילות המוחית מועטת מאוד והמוח יכול לאגור אנרגיה ולייצר חלבונים והורמונים שחשובים לתפקודו התקין של הגוף". מה גם, נראה שהמנוחה מאפשרת פינוי של חומרים רעילים שנוצרו במוח בגלל פעילות אינטנסיבית שלו בשעות היום.
בטח לא פעם כאשר נתקלתם בדילמה מסויימת, הומלץ לכם 'ללכת לישון על זה לילה' ולהחליט רק כשתתעוררו. מסתבר כי מדובר על המלצה מדעית לחלוטין: "בשינה יש חשיבות גדולה לתהליכי למידה, חיזוק הזיכרון ושיפור היכולת לפתור בעיות מורכבות. שינה חיונית לפעילות מוחית עד כדי כך שמחסור כרוני בשינה עלול להוביל לתסמינים ניורולוגים".
אתגר: נסו לשבור את השיא
משנת 1964 ועד היום, אף אחד לא הצליח להתחרות בתלמיד התיכון מקליפורניה, אשר הצליח שלא לישון במשך 11 ימים ו־25 דקות. מטורף. פנינה המשיכה וקראה: "בני אדם לא יכולים להישאר ערים זמן רב כל כך מפני שהגוף יעשה הכל בשביל למנוע מעצמו נזק. אצל אנשים שאינם ישנים אפשר לראות בלבול, פגיעה בזכרון, חוסר ריכוז ועם הזמן גם יהיו תופעות של פסיכוזה, כמו למשל הזיות.
"שינה חיונית מבחינות נוספות כמו תפקוד תקין של מערכת החיסון, שמירה על לחץ דם והפחתה של לחץ. מחסור בשינה מקושר עם שכיחות מוגברת של מחלות זיהומיות ומחלות לב". אומנם עדיין לא ברור כיצד השינה קשורה למצבים האלה ואם הקשר הוא עקיף או ישיר, כלומר: "ייתכן שהפחתה בשינה מעודדת אכילת מזון שומני ועתיר פחמימות שמעורר אותנו, אבל הנזק האמיתי לגוף הוא בצריכת המזון ולא במחסור בשינה".
למה אנחנו ישנים? עדיין לא ברור.
ובכן, בפעם הבאה שתתלבטו אם ללכת לישון או אם לצפות בעוד פרק מסדרה, כדאי שתבחרו בשינה. או שלכל הפחות - שנו על זה לילה אחד.
עריכה: מיכל דאבי
