אותך לאמא
הילד מתנהג לא יפה בגן? זה בסדר, אמא שלו כבר תעניש אותו בבית • מיכל דליות זועמת על הגננת שמסירה אחריות: "מה זה הדבר הזה?"
'מה, אני לא מספיק?' - זה המשפט שעובר במוחם של הילדים הקטנים ברגע שאמא נכנסת הביתה עם אח חדש; האם הפחד שתקף אותם מצדיק את הפיכתם לאלימים כלפי ילדים אחרים בגן? לא. האם הגננת צודקת בכך שהיא מעדיפה להסיר מעצמה אחריות ולהשאיר את הטיפול להורים? ממש, אבל ממש לא.
המאזינה ג'סטין היא אמא לילד בן 4 ולאחד נוסף בן עשרה חודשים. לדבריה, מאז שהקטן נולד חל שינוי עצום - איך לא, בהתנהגות של הילד הבכור. "כבר תקופה שהוא מרביץ ונושך אחרים - בעיקר בגן. בכל יום אני מקבלת הודעות מהגננת על ההתנהגות הפרועה והמאוד לא אופיינית שלו". מזל, אם כן, שעם אחיו הקטן המצב שונה לגמרי והוא "מאוד נחמד איתו. בבית אנחנו לא מענישים אותו, אלא אם הוא התפרע בגן ואז אנחנו אוסרים עליו לראות טלוויזיה - לבקשת הגננת".
כן, בדיוק, הגגנת מעדיפה שלא להעניש את הילד בגן אלא להשאיר את הטיפול להוריו. הדברים האלה ממש, אבל ממש הרגיזו את מיכל: "אני ממש לא מסכימה עם זה", הזדעקה דליות, "אני לא רוצה שאת ואבא שלו תקלקלו את היחסים איתו בגלל מה שקרה בגן. הגננת חייבת להשתלט על המצב ולא לגרום לכם להעניש אותו. מה גם, האיסור על השימוש בטלוויזיה אומר שאתם לא יכולים לקנות לעצמכם 15 דקות של שקט. מה זה הדבר הזה? אל תסכימו לזה בשום פנים", הפצירה.
"בכנות, הגננת צריכה להפסיק לשלוח לך הודעות על הדברים האלה. מה שקורה בגן נשאר בגן. גם ככה קשה לו". והרי הסיבה לכל הדבר הזה מלכתחילה היא העובדה שנולד לו אח קטן וזו טלטלה רצינית עבורו. "הילדים הקטנים מאוד דואגים כשאנחנו האמהות מגיעות הביתה עם עוד תינוק. הם בכלל לא מבינים בשביל מה היינו צריכות להביא עוד אחד. הילד תוהה בליבו 'מה, אני לא מספיק?' אסור לזלזל בזה".
להחזיר את השליטה לגננת
בחזרה לגן: מיכל הבהירה שלהעניש את הילד אחר הצהריים על משהו שהוא עשה בבוקר זה פשוט לא אפקטיבי ולא יעיל בעליל. חוץ מזה, הזמן שבו הילד חוזר מהגן עד לרגע שבו הוא הולך לישון הוא גם ככה זמן קצוב וקצר - אז מה יעזור לדבר איתו על מה שקרה בבוקר? "מדובר בשני ייקומים שונים - עולם הגן ועולם הבית. בגן המנהלת, המפקדת ובעלת הסמכות היא הגננת בלבד והיא צריכה למצוא דרכים שיגרמו לילד להרגיש חשוב ואהוב.
"כרגע, הגננת לא מענישה אותו אבל זה בגלל שהיא לא צריכה - הרי יש אמא מכשפה שעושה בשבילה את העבודה. את חייבת להפסיק עם זה מיד. זה ממש לא בסדר", הדגישה דליות, שוב. "את יותר לא הולכת לדבר איתו או להעניש אותו על מה שקרה בגן. מה יש בעונש? שום דבר חוץ מהשפלה. מה הקשר בין העובדה שהילד הרביץ לבין לאסור עליו לראות טלווויזיה?"
ובכלל, הורים שנוקטים בגישת ה'עשית משהו לא נעים ולכן נעשה לך משהו לא נעים בחזרה' פועלים מלכתחילה בגישה בעייתית משהו. "מה, רק ילדים טובים רואים טלוויזיה?", תהתה מיכל. "העובדה שההורים כורכים דבר בדבר נורא משפילה את הילד ובגלל זה העונש הוא גם לא אפקטיבי. הילד הפך להיות אנטי עם הגננת.
"למרות שהילד נושך ומרביץ כי קשה לו, אנחנו צריכים למגר את התופעה הזאת ולכן היא צריכה לומר לו שבפעם הבאה שירביץ לילד אחר, היא תיקח את הילד המוכה ותנחם אותו עד שיירגע. כרגע הבן שלך מקבל ממנה תגובות מעליבות או כאלה שנותנות לו רווח פסיכולוגי, כלומר הוא מצליח להעסיק אותה - היא מדברת איתו, מאיימת עליו, מושיבה אותו ומסתכלת לו בעיניים. הילד יודע שהיא לא יכולה להשתלט עליו והוא מוכיח לה את זה". לא זו בלבד, "הוא גם צודק".
לסיכום הבהירה מיכל כי לאף אחד בעולם אין שליטה על הילדים - הרי בסופו של דבר הם האחראים הבלעדיים על ההתנהגות שלהם. "גם אם נגיד להם לא לגעת הם ייגעו, וגם אם נגיד להם לא ללכת הם יילכו". אם כן, לגננת אין ברירה אלא להחזיר את השליטה לעצמה. איך? בתור התחלה, שתפסיק לבקש מההורים להעניש את הילד בבית. "ברגע שהיא אומרת לילד שאמא כבר תעניש אותו, היא מחלישה את עצמה בעיני הילד, כמו מעין 'אני לא יודעת לטפל בזה,אז אמא תטפל'. אחרי זה היא רוצה שהוא יכבד אותה ויעשה את מה שהיא אומרת?"
עריכה: מיכל דאבי
