"בעזה יושבת חבורת ברברים שלא רוצה לשפר את חייה"
רקטות, אזעקות, מקלטים, רגיעה וחוזר חלילה: מה עושים עם הבעיה העזתית, והאם בכלל יש פתרון? • לפי פרופ' דן שיפטן, התשובה היא חד משמעית לא
האם יש סיכוי למצוא פתרון לסוגיית רצועת עוטף עזה? פרופ' דן שיפטן מאונברסיטת חיפה סבור שהניצחון שלנו הוא מצטבר: "לנו יש 70 שנה של חיים טובים ולהם 70 שנה של חיים בג'ורה".
"יש כאן בלבול בין אין אסטרטגיה לאין פתרון. לעזה אין פתרון, יושבת שם חבורת ברברים עם שלטון שעלה בתמיכת האוכלוסייה שחיה ברצועה וזוהי מציאות שאני לא רואה אותה משתנה. אותם אנשים לא רוצים לבנות עצמם חיים טובים יותר אלא להרוג יהודים. זה מה שעומד בראש סדר העדיפות שלהם. אלו אנשים שקיבלו מיליארדים ב-12 השנים האחרונות ובזבזו כל גרוש על עימות עם ישראל במקום לשפר את חייהם שלהם. זה נכון שיש הפגנות ויכול להיות המצוקה הזאת מכאיבה להם מאוד אך היא הופכת להיות הנשק האולטימטיבי נגד ישראל. ניסו להשמיד את ישראל על ידי צבאות ערביים, על ידי טרור וכעת על ידי ניצול המצב בעזה".
ישראל לא תכנס לעזה כדי לנהל אותה כי איש לא ייקח אותה מישראל אחר כך. מנגד טוענים שיש לתת גזר כדי שיהיה מה לקחת אחר כך.
"הטיעון הזה הוא איוולת גמורה. לעזה היה מה להפסיד והם מפסידים אותו. כשישראל יצאה עזה באוגוסט 2005 גויסו 9 מיליארד דולר לרצועה. יכלו לבנות לעצמם דירות ולהרוג יהודים אך זה לא קרה. כל מה שיש להם הם כבר מפסידים. קנו מהמתיישבים את החממות ואז הם פשוט שרפו אותם. הם מכורים לאלימות נגד ישראל וצריך להתייחס לדבר הזה כמו שפעת או צונאמי. הסיכוי למצוא לזה פתרון הוא אף גמור אלא אם יתחולל בעולם המערבי מהפיכה והם יהפכו לנורווגים. צריך ללמוד לחיות עם זה וכל שנותר זה להכות בהם מידי פעם. חשוב להוכיח להם ששום נשק לא פועל נגד ישראל כולל הפגנות על הגדרות, כולל העובדה שהם על סף אסון הומניטארי".
ההנחה היא שיצטבר לחץ לאומי.
"אין לחץ לאומי. ארה"ב נותנת לנו לעשות מה שצריך. אירופה תמיד תבוא אלינו בטענות אך משקלה הוא אפס גמור ומוחלט. אם יתברר שלחץ של אירופה הוא דבר יעיל אז תפתח מחר מלחמה בגולן ובגדה המערבית. המין האנושי חי על חרבו. איפה חיה על החרב האמריקאית כשאיום הקומוניסטית והנאציזם נגמרה בהכרעה כלכלית, חברתית וצבאית. הניצחון שלנו הוא ניצחון מצטבר. יש לנו 70 שנה של חיים טובים ולהם יש 70 שנה של חיים בג'ורה".
עריכה: איתמר זיגלמן
