אולי תסכימו איתי שמשהו שמבצעים שנים רבות מאד בהצלחה, אין שום סיבה הגיונית לשנותו. אני מתכוון לכך שבעבר הרחוק הורו מאמני הכדורגל לשני שחקנים להתייצב בצמוד לשתי קורות השער, בעת שנפסק נגד קבוצתם כדור קרן. בזכות פעולה פשוטה זו נחסכו לא מעט שערי חובה.
ואז יום אחד, וזה קרה מזמן, השתנה המצב. כיום רואים רק לעיתים רחוקות שחקני הגנה הנצמדים בקרנות לצד שתי קורות השער. שמעתי יותר ממאמן אחד המסביר שאין צורך לעשות זאת, ומוטב שיהיו יותר שחקנים שיכסו את שחקני היריבה בטריטוריה הקרובה לשער, בעת בעיטות הקרן.
הם אינם רוצים להבין שהצפיפות שהם יוצרים ברחבה גם מקשה על שוערים לצאת לעבר הכדורים המוגבהים. שוער חייב להתעמת עם כדורי הגובה, ולא להיתקע בסמוך מאוד לקו שערו. זאת ועוד: נגחן יריב בעל ניתור מעולה ותזמון נכון, מצליח לא פעם להתגבר על שומריו.
אני מתייחס לכך לא סתם, אלא בעקבות שער הניצחון שהשיגה בית"ר ירושלים בדקה האחרונה של תוספת הזמן – 1:2, על הפועל תל-אביב. כדור הנגיחה של קלטינס, כדורגלן בית"ר, לאחר הרמת הקרן, עשה את דרכו לעבר פינת השער, פגע בקורה וחדר פנימה. לו היה ניצב שם שחקן אחד של הפועל, הוא היה מרחיק את הכדור ממש בקלות, ומונע הפסד. בכך שוב קיבלתי הוכחה לעובדה שמאמני הכדורגל של פעם אומנם לא בדקו כמה קילומטרים עבר בריצה כל אחד משחקניהם, אבל הם שמרו על עקרונות בסיסיים, כמו למשל במקרה המדובר.
לי כאמור אין ספק שההוראות שניתנו פעם בעניין זה טובות גם לימינו.