אילו יצאנו ממצרים, ולא הסכמנו לחזור לסיני
תסמונת 'לי זה לא יקרה' הדביקה אלפי ישראלים באהבה לחופי סיני, אז למה מתעקשים על אזהרות מסע? רועי שרון ותא"ל (מיל') ניצן נוריאל בדיון סוער
הדיונות מטריפות ביופין, המים זכים וצלולים, מאות אלפים בשנה חוצים את מסוף טאבה, אז למה יש אזהרות מסע שמזהירות להיכנס לסיני? תא"ל (מיל') ניצן נוריאל, לשעבר ראש המטה ללוחמה בטרור, ועיתונאי רועי שרון בדיון בנושא. בהמשך: האם דתיים נוסעים לבקר בסיני בחגים?
"תהליך גיבוש אזהרות מסע הוא תהליך שקורה כל הזמן. לקראת חגי תשרי וחגי האביב יוצאים לציבור האזהרות באופן ממוקד יותר עם פירוט המדינות".
זה נשען על הערכה או מידע?
"המרכיב הראשון הוא מידע שאי אפשר לחשוף אותו לציבור. השכבה השנייה היא שכבת הערכה שקושרת בין אירועים. אם אנחנו נמצאים בתקופה בה יש חיכוך גבוה על הגדר ברצועת עזה ותמונות של הרוגים פלסטינאים מתרוצצות ברשת אז הדעת נותנת שבחברות בהן יש ריכוז מוסלמי גבוה הרגישות והאגרסיביות כלפי אזרחים ישראלים תהיה גבוה יותר".
האזהרות הללו חוזרות על עצמן כל שנה. אנשים נוסעים כל שנה לסיני והכל בסדר.
"אני לא יודע להתייחס לאזהרות הללו אך פיתחנו מאוד את הכלי על יצירת חמש רמות וקביעה לפעולות קונקרטיות. אני חושב שאזהרת המסע צריכה לאפשר למשפחה ובודדים שמתכננים את הטיול שלהם בעולם להוסיף את מרכיב הביטחון מתוך חבילת השיקולים שלהם".
התחושה של אנשים שמדובר ב'זאב-זאב'. מי שנסע חוזר מבסוט ומי שלא מתבאס.
"לפני שנתיים הגענו למצב בו סגרנו את מעבר הגבול כדי לא לאפשר לאזרחים ישראלים לצאת לסיני. הבנו שהציבור לא קשוב לאזהרות המסע נוכח תמונת המודיעין".
מתסכל אותך שאנשים ממשיכים לנסוע?
"תסכול זו לא תוכנית עבודה. צריך להסתכל נוכח פני עם ישראל. הציבור שנוסע לסיני אומר לעצמו שלא זה לא יקרה. להידרס אפשר בכל מקום ופיגועים יש בכל העולם. אם אלו המסקנות אז אקח סכנות לעצמי".
רועי שרון, מכאן 11, מצטרף אלינו כי הוא פוקד את סיני לעיתים תכופות.
רועי שרון: "מה שקרה בשנים האחרונות הוא שהמטה ללוחמה בטרור הפך להיות סוג של 'זאב-זאב' וההתראות לא ירדו אפילו במילימטר. היו שנים שזה עבד כי היו פיגועים או שמוסרי השתלט על מצרים וישראלים לא נסעו. בשנים 2010-2014 ירדו מעטים מאוד. בשלוש השנים האחרונות הישראלים החלו לחזור לסיני ומגיעים לשיאים שלא היו עד כה. הרשתות החברתיות וקבוצות בפייסבוק מהדהדים ומספרים איזה כיף בסיני".
מה יחשבו המאזינים שלנו ששומעים פרשן צבאי שעובד עם המערכת ונוסע עם משפחתו לסיני.
רועי שרון: "אתה צודק ולכן אני מנסה לא לדבר על עצמי אלא על תופעה שאני מתבונן בה הרבה שנים. פיגוע בסיני זו שאלה של זמן ואני לא ממליץ לנסוע לסיני".
ניצן אוריאל: "חלקים לא קטנים מסיני נשלטים על ידי דאע"ש. לבצע פיגוע חטיפה מחופי סיני אל מרחבי דאע"ש זה עניין פשוט מאוד. חטיפה של אזרח ישראלי בסיני לדאע"ש יהיה אירוע בסדר גודל לאומי. אני חושב שאזרחי ישראל שנוסעים לסיני לא מבינים שהם מגדילים באופן משמעותי את האפשרות לאירוע בסדר גודל לאומי עם השלכות מפה ועד יפן".
אם זה היה תלוי בך מי שנוסע לסיני ונפגע היית רוצה שהביטוח הלאומי לא יכסה אותו?
"אם זה היה תלוי בי כמובן שכן. אנחנו חיים במדינה שזה כנראה לא יקרה. זה אחד הפרדוקסים הכי גדולים שיש. גוף ממשלתי רשמי ממליץ לא לנסוע ואם חלילה נסעת וקרה משהו אתה מוכר כנפגע פעולות איבה. בסיני יש אזורים שנשלטים על ידי גורם עוין לבין מדינה ריבונית כמו טורקיה שיש בה צבא ומשטרה ורמת האזהרה בה נמוכה יותר. דין אזהרת המסע לסיני אינה דומה לאזהרת המסע בדרום תאילנד. אם וכאשר ייחטף בחור ישראלי בדרגת סרן או רב סרן אני חושב שתמונת המצב תהיה שונה. הציבור לא ער לתרחיש הזה שהוא מאוד פשוט להשגה. מספיק בשני טנדרים שיסעו באזור מוכר להם עם אוכלוסייה שקל לשחד אותה".
רועי שרון: "אני אף פעם לא ממליץ לאחד לנסוע. אתה לוקח את הסיכון שיקרה פיגוע או תאונה. יש כאלה שנוסעים בטרמפים ויש כאלה של אופנועי שטח. אני לא חושב שכשיהיה פיגוע בסיני זה יהיה במתווה של חטיפה. אזור דרום סיני הוא עם משילות מאוד מוגברת מצד הממשל המצרי. יכול להיות שם פיגוע במתווה 2004".
יואב לימור: ב-2004 לקחתי את משפחתי וחבריי ונסענו לסיני ובילינו בחמישה ימים נפלאים. שבוע אחר כך חזרתי להריסות וסיקרתי את הפיגוע ולא האמנתי שלקחתי את משפחתי לכאן שבוע לפני כן.
"היחסים היום בין ישראל למצרים הם הרבה יותר טובים ממה שהיו באותה תקופה".
אתה מדבר על המימד הפרטי ושכל אחד ייקח את שיקול הדעת. ניצן אוריאל אומר שזה לא מימד פרטי אלא לאומי ופיגוע אסטרטגי.
"במימד הלאומי יש לנו הסכם שלום עם מצרים. כשישראל החליטה שההתראה כל כך קונקרטית היא ידעה לסגור את הגבול".
עריכה: איתמר זיגלמן
