עין אחת בוכה - עין אחת צוחקת
דני דבורין על השבוע ההזוי של יובנטוס: הודחה מליגת האלופות אבל זכתה באליפות איטליה, כשהיא זקוקה בדחיפות למתיחת פנים
אמש (ש') זכתה יובנטוס זו הפעם השמינית ברציפות באליפות איטליה בכדורגל. ההישג הוא מזהיר, מפני ש- 8 אליפויות רצופות הן בבחינת מיבצע ארוך טווח, המוכיח יסודיות ועוצמה בלתי פוסקת. אחרי הכל, בדרך אל התואר ניצבו בפניה משוכות לא פשוטות, דוגמת אינטר, מילאן, רומא, נאפולי ולאציו. כל אחת מהן היתה חדורת נחישות לבלום את הרצף המתמשך, ומכאן המחמאות המתבקשות "לגברת הזקנה".
אבל ברור לגמרי ששמחת האליפות מהולה הפעם, יותר מתמיד, בטעמה המר של ההדחה מליגת האלופות. על כך כבר נאמר, עין אחת בוכה, עין אחת צוחקת. כי ליגת האלופות היתה משאת נפשה של יובנטוס, ושכנראה בעיקר למענה נרכש כריסטיאנו רונאלדו. חלוץ ענק זה תרם את חלקו, אולם בסיכומו של דבר כשל ככל חבריו האחרים בקבוצה בניסיון לזכות בגביע האלופות.
רונאלדו עדיין מסוגל להמשיך להבקיע, ואף לסחוט קריאות התפעלות. ועם זאת תחושתי היא ש"מנוע הטורבו" המפורסם כבר אינו בתפוקה של 100 אחוזים בכל המשחקים ולאורכם של כל 90 הדקות. נוכחנו בכך מול כמה מצעיריה של אייאקס, שהביאו לאיצטדיון בטורינו רוח נעורים ונימרצות בלתי פוסקת בדרכם לנצחון החוץ.
אבל זו לא רק אייאקס. היו גם היו כמה סימנים מוקדמים לכך שיובנטוס אינה בשיא כוחה. בהם למשל ההדחה מהגביע האיטלקי. היתה זו קבוצת אטלנטה שגברה עליה בתוצאה המכרעת 0:3. אני זוכר גם את המשחק מול פארמה, שבו הובילה יובה 1:3 בטורינו, אבל סיימה עימה רק בתיקו 3:3.
אלה תוצאות שאמורות היו להדליק אור אדום. בא מבחן האמת והוכיח זאת.
"הגברת הזקנה" זקוקה למתיחת פנים. לא אופתע אם הדבר יקרה מאד בקרוב.
