"תעשיית התוכן בישראל תיפגע"
110 מיליון שקלים נדרשו כדי לייצר את אירוע האירוויזיון המרהיב שנראה על המסך • מנכ"ל תאגיד השידור אלדד קובלנץ: "ייקח עשור להחזיר את הסכום"
בתאגיד השידור הישראלי יכולים לנשום לרווחה: אירוע האירוויזיון שנערך בתל אביב ונחתם אמש (ש') בגמר הגדול עבר בשלום, ואף נרשם כאחד מאירועי האירוויזיון הכי גדולים ומרשימים שהתקיימו אי פעם. בריאיון לבן כספית ואריה אלדד דיבר מנכ"ל תאגיד השידור הישראלי 'כאן' אלדד קובלנץ על המחיר היקר שישלמו היוצרים הישראלים, על הפרובוקציה של איסלנד וגם, איך לא, על הזיופים של מדונה.
נתחיל מהסוף: למרות שהמלכה האם מדונה זייפה את עצמה לדעת במופע האירוויזיון המצופה שלה, אל לנו לשכוח שמדובר בהופעה אחת מתוך יותר מ־30 הופעות. "מדונה לא הייתה מהות האירוע", הבהיר אלדד קובלנץ, מנכ"ל תאגיד השידור הישראלי, והזכיר כי "יש מעט מאוד אמנים בסדר הגודל שלה שמוכנים להופיע בישראל בימים אלה, ואנחנו שמחים על הופעתה גם אם זו לא הייתה אחת מההופעות המוצלחות שלה".
בשבוע שעבר, רגע לפני שריקת הפתיחה של האירוויזיון, שוחחו בן ואריה עם קובלנץ, שחזה שנתוני הרייטינג יעברו את מיליון הצופים. אמר וצדק. הבוקר נודע כי יותר ממיליון ושלוש מאות אלף ישראלים צפו בגמר - 38% צפייה, וברגע מסוים הנתון זינק לפיק של 45%. קובלנץ: "לפני חצי שנה העזתי להודיע שזה יהיה האירוויזיון הכי טוב בהיסטוריה ואתה, בן, נעצת בי מבט שאתה שומר לחתולים רפי שכל".
ואכן, הביקורות מהעולם מהללות את ההפקה הישראלית, כך שגם כאן התחזית של קובלנץ הייתה מדויקת. ובכל זאת, נשאלת השאלה איך אפשר למדוד את טיב האירוויזיון - הרי מדובר בעניין סובייקטיבי לכל צופה. הלא כן? "יש פרמטרים כמותיים שאותם נקבל בקרוב מאירופה", הסביר קובלנץ, "40 אחוזי רייטינג שעשה המשדר בטלוויזיה זה בערך מחצית מכמות הצופים כי היו לנו 1.4 מיליון צפיות בדיגיטל - מה שהופך את זה כנראה למשדר הכי נצפה בתולדות ישראל.
"לגבי הפרמטרים הסובייקטיביים של האמירות הפומפוזיות, זה הרבה יותר מורכב. יש כאן סוג של קומבינציה של ביקורת עצמית שלנו לבין איך שהאירוע התקבל בארץ ובעולם. יש קונצנזוס, זה נתפס כאירוע מאוד מחמיא למדינת ישראל. בעיניי זה הראה את היכולות הווירטואוזיות של המדינה בתחום הטכנולוגי, בתחום ההפקתי ובעיקר בקריאייטיב".
"התגובה של הממשלה - טענה מגוחכת"
ואם תהיתם מי הגה ויזם את הקריאייטיב שבו נטע ברזילי הטיסה מטוס, או את הרגע שבו כוכבי האירוויזיון עלו לבמה בזה אחר זה, הקרדיט כולו ליובל כהן הבמאי והעורך הראשי. "הוא היה הגיוס הראשון שלנו לאירוע הזה", סיפר קובלנץ. "מיד אחרי שנטע זכתה היה לי ברור שהתאגיד לא יוכל להתמודד עם דבר כזה בלי עזרה מבחוץ, כך שהחלטנו לגייס את האנשים הכי טובים מהשוק הפרטי. פגשנו את יובל, אדם מאוד מוכשר - אפילו גאון, ובנוסף ליכולות שלו זה גם היה חלום חייו. זו הייתה הגשמת חלום בשבילו לערוך ולביים את האירוויזיון. כשכישרון נפגש עם מוטיבציה ותשוקה יכולים לצאת דברים נפלאים".
חבל, אם כן, שממשלת ישראל לא עזרה להגשמת החלום. כידוע, יותר מ־110 מיליון שקלים נדרשו כדי לממן את האירוע, אבל ממשלת ישראל שילמה רק 6 מיליון על הוצאות האבטחה. "זה בסדר גמור, אבל מי שייפגע מכך היא תעשיית התוכן בישראל. האירוע עלה 110 מיליון שקלים שנצטרך להחזיר בתקופה של בין 10 ל־15 שנים", התריע קובלנץ.
ולא, התגובה שהגיעה מלשכת ראש הממשלה לפיה הממשלה גם כך מממנת את התאגיד, לא בדיוק מקובלת עליו. "עם אותו היגיון אפשר לדרוש מהשר כץ, שר התחבורה, שיממן גם את כל הנפגעים בתאונות הדרכים כי זה חלק מהדברים שהמשרד שלו אחראי עליהם. זו טענה מגוחכת. תאגיד השידור תקציבו סגור. לייצר אירועי זמר זה לא חלק מהמנדט שלנו וחבל. אני חושב שאם מדינת ישראל הייתה לוקחת בעלות, גם התיירות הייתה מצליחה לטפס וגם היה אפשר למנף את האירוע. עם זאת, עדיין אני חושב שמה שהאירוע הזה תרם למדינה בכלל לא נמדד בכסף, אלא ביכולת להראות משהו שהוא שפוי עם הומור עצמי, חם, כיפי ואור לגויים. זו באמת גאווה".
"איסלנד בדרך לשימוע"
לאחר חצי הגמר הראשון דווח כי היו נסיונות לשבש את השידור ולפרוץ את דף היוטיוב בו הועבר המשדר בשידור חי. בפעם הראשונה חשף קובלנץ כי במהלך כל המשדרים היו הרבה מאוד ניסיונות לחבל בשידור. "חבורת הדיגיטל והטכנולוגיה יחד עם מערך הסייבר של המדינה הצליחו להתגבר על לפחות עשרה ניסיונות פריצה. להבנתנו, תוך כדי הניסיונות הצליחו לייצר קפיצת מדרגה קטנה ביכולות של ישראל להתגונן מפריצות סייבר. לא צריך להגזים, אבל אני יודע שהאופן שבו התגוננו ביחד עם מערך הסייבר הישראלי יאפשר לישראל להתגונן יותר טוב במקרים דומים.
"בחצי הגמר הראשון תקפו בהתחלה את האתרים המונגשים. באתר הראשון שהותקף עלה סרטון שתוך פחות מדקה וחצי הוסר, והייתה סדרה של עוד עשרה כאלה. אתמול היו בערך עוד שישה ניסיונות פריצה, ובתחבולות עשינו להם מלחמות והצלחנו לשמור על שידור דיגיטלי מושלם".
כחלק מהחשש שמא תקרה תקלה מסויימת בשידור, בצמוד לשידור החי רץ גיבוי מלא של האירוע אשר צולם ערב לפני כן. במידה ועולה בעיה, עוברים ישר לשדר את הגיבוי מבלי שהקהל בבית שם לב למעבר. לדברי קובלנץ, לא היה צורך לעבור לגיבוי - גם לא בזמן שאיסלנד הניפו את דגלי הרשות הפלסטינית. "בקונטרול היו מאוד מוכנים בהופעה של איסלנד כי חששו מפרובוקציה הרבה יותר קיצונית. בלייב עצמו אף אחד לא שם לדגלונים האלה, אבל בסופו של דבר הוחלט שלא לעבור לגיבוי". איסלנד, ככל הנראה, לא תוכל להתחמק מעונש על כך שהכניסה פוליטיקה לאירוע שכולו מוזיקה. "המדינה איסלנד תגיע לשימוע בפני איגוד השידור האירופי עם סכנה להדחה".
לסיכום, איך מסביר קובלנץ את הפער בין ההתרגשות באולם בתום הנאמבר של הנציג הישראלי קובי מרימי, לבין העובדה שהוא הגיע בסך הכל למקום ה־23? קודם כל ולפני הכל, באירוע היה בעיקר קהל ביתי שהרים למרימי בלי קשר לטיבו של השיר. מה גם, "האירווזיון זה אירוע שמתמשך על פני שנה שלמה. ברור שיש משמעות להופעה אבל טבלאות ההימורים נפתחו לפני חמישה חודשים, ומראש קובי מרימי – שבעיניי יש לו אחלה שיר, לא היה בראש טבלאות ההימורים בשום שלב. מאוד קשה להגיע ממצב כזה ולייצר קפיצה כזו גדולה. הוא נתן הופעה נהדרת". וזה מה שחשוב בסופו של דבר. לא?
עריכה: מיכל דאבי
