לכל איש יש שם, אבל מיוחד

לא מעט ילדים סובלים מהשם שההורים נתנו להם בלידתם. מריחואנה פפסי עשתה מהלימון לימונדה ודווקא בזכות שמה המיוחד זכתה להצלחה.

לא קל לחיות עם שם כמו מריחואנה פפסי, מיוחד ככל שיהיה. פפסי גדלה בויסקונסין ועד גיל 9 קיבלה רק מחמאות על שמה המיוחד. ברגע שמשפחתה עברה לעיר אחרת השתנה הלך הרוח והיא הפכה למושג ללעג. "הבנתי שהשם שלי מאוד שונה", סיפרה, "אנשים חשבו שאמא שלי מעשנת מריחואנה ושותה פפסי. המורים ראו שהילדים צוחקים עליי ובכדי להקל עליי כינו אותי בשם מרי". על שתי אחיותיה ציינה ש"הן קיבלו דווקא שם נורמלי. כששאלתי את אמי מדוע בחרה לתת לי דווקא את השם מריחואנה פפסי היא הסבירה שזה בגלל שהיא חשה קרבה מיוחדת אליי שוהשם הזה יביא אותי למקומות טובים".

האינטואיציה האימהית הוכיחה את עצמה. מריחואנה פפסי הפכה לסטודנטית ואת הדוקטורט שלה עשתה על שמות יוצאי דופן תחת הכותרת "שמות שחורים בכיתות לבנות". במסגרת עבודתה ראיינה מאות מורים ותלמידים והגיעה למסקנה שתלמידים עם שמות שחורים מובהקים נפלו קורבן לחוסר כבוד, סטראוטיפים וציפיות נמוכות בתחום האקדמיה. בשבוע שעבר, אחרי שקיבלה את תואר הדוקטור היא גם הפכה לכוכבת ויראלית ברשתות החברתיות. בינתיים לשמה המיוחד נוסף שם נוסף בעקבות נישואיה. היא בת 46, אמא לילדים שגאה בשמה הנוכחי וחשה ייסורי מצפון על כך ששקלה לשנות אותו. "הייתי צריכה ללמוד מוקדם יותר שאני לא צריכה לשנות את השם שלי בגלל שלאחרים לא נוח איתו", אמרה, "בזכות השם שלי הגעתי רחוק".

 

עריכה: איתמר זיגלמן