ירון לונדון: "עומד מאחורי מעשיי"
תקרית המעלית והנגיעה: מה היה למגיש הוותיק לומר על הסערה? • "אינני רואה בטפיחה על שד הבדל גדול מאשר טפיחה על בטני" • שיחת טלפון מפתיעה
האם ירון לונדון מצטער על שחפן את שדה של אישה שהייתה איתו במעלית? אמש (ג') לונדון עורר סערה כאשר סיפר בשידור על מקרה שקרה לו בעבר, בו אישה שעלתה איתו במעלית נגעה לו בכרס, וצקצקה: 'זה לא מה שהיה פעם'. הוא בתגובה נגע בשדה, ואמר: 'גם זה כבר לא מה שהיה'. "הכרס המפוטמת הזו היא רכושי", אמר לשי ולאה בשיחת טלפון מפתיעה, והבהיר: "לא ארשה לאף אחד לעשות בה כרצונו".
שי: "בוקר טוב ירון לונדון. מה שלומך? אלה שי ולאה מהתוכנית האהובה עליך".
ירון: "הו שלום, לאה מה שלומך? זכיתי להכיר אותך לפני ימים אחדים".
לאה: "נכון. ישבנו יחד בפאנל. מה קורה עם זה באמת. זה קורה עדיין? אתה בשידור אגב".
ירון: "אני מניח שכן אלא אם יחליטו להדיח אותי בעקבות השערורייה".
שי: "נו מה עשית? למה סיפרת את זה קודם כול?"
ירון: "אני איש גלוי לב".
שי: "אתה עדיין עומד מאחורי זה או שאתה מתנצל?"
ירון: "אתה רוצה סבר מפורט? אם כן אתחיל ככה: בתרבות המערבית..."
שי: (צוחק)
ירון: "אני יודע שאין לי סיכוי לגמור את הפסקה הארוכה שאני מתכנן לומר".
שי: "הנה אנחנו שותקים. תמיד משהו אצלך מתחיל בתרבות המערבית".
ירון: (צוחק) "הקסמתי את עצמי עכשיו".
שי: "תפוס לעצמך בשד".
לאה: "בואו נהיה רציניים רגע. מה עבר עליך כשאותה עורכת דין נגעה לך בבטן? נעלבת?"
ירון: (בציניות) בוודאי. הכרס המפוטמת שלי היא רכושי. עבדתי הרבה זמן על טיפוחה. לא ארשה לכל אדם שבגלל ידוענותי המפורסמת שרואה בי כרכושו ל..."
לאה: "השאלה היא איפה המידה כנגד מידה".
ירון: "את אומרת שהתגובה שלי הייתה העלאת מידה. שגמלתי לה בפעולת תגמול קשוחה מדי".
לאה: "אולי יכולת גם לגעת לה בבטן או לומר לה: 'גברת להוריד את טלפיים'".
ירון: "זה נכון הבטן אבל שלה הייתה שטוחה ויפה והטיעון שלי שלא היה מקבל תוקף. אני רציתי לטפל דווקא באיבר שסובל מאותן בעיות של כוחות המשיכה של כדור הארץ".
שי: "אתה הולך ומסתבך. או שלא אכפת לך או שאתה רוצה להסתבך".
ירון: "במה הסתבכתי? אתם כופרים בכוח המשיכה של כדור הארץ?"
שי: "אתה ממשיך לדבר על שדיה של האישה".
ירון: "אסור לדבר על שדיים? (בציניות) ניפטר מזה בשיטה הידועה- נגיד הרבה פעמים את המילה שדיים ונחוש הקלה. ההנחה שלי מוכיחה את צדקתה, אתה לא תיתן לי להשלים את הטיעון שלי".
שי: "תמשיך".
ירון: "השדיים בתרבות המערבית היו לאחד מאיברי הגירוי ולכן הם גם מקודשים וגם מבוזים. אסור לחשוף אותם ולגעת בהם אלא למי שמתירים זאת. בתרבות המערבית תוקפן של האיסורים הללו אבד מפני שהנשים שהתנפלו עליי היום גם טוענות בחמת זעם על זכותן להניק בפומבי או ללכת חצי עירומות ברחוב. אני אגב בעד זה, אך זה כמובן מפחית מתוקף הקדושה של השדיים. לכן אינני רואה בתפיחה על שד הבדל גדול. גם הבטן וגם השד הם איברים פרטיים ואדם זר אינו רשאי להפקיע אותם. הסערה שקרתה כעת קשורה גם לדבריה של לוסי אהריש".
לאה: "שקראה לצאת לה מהרחם?"
ירון: "זו הבעיה של כל המטומטמים שהתנפלו עליי. לא זכרו את ההקשר..."
שי: "יש לנו עוד דקה. הזמן שלנו נגמר".
ירון: "זו כבר בעיה שלך".
שי: "ברור אך אני רוצה לתת לך זמן להתנצל ולהוריד את זה מעליך".
ירון: "לא. אני לא מוריד מעליי שום דבר. אני פשוט מסייע לך להרוויח כמה פרוטות".
שי: "אתה עומד מאחורי מה שעשית?"
ירון: "בוודאי".
שי: "הייתי עושה זאת שוב היום?"
ירון: "בוודאי. מה זאת אומרת? אני אומר את אשר על ליבי כל זמן שזה לא אמור לפגוע".
שי: "אני מתכוון האם היית גם היום חופן שד של אישה שהייתה נוגעת לך בבטן?"
ירון: "אני מניח שלא. היום אני כבר קשיש ואישה חזקה שהולכת לפילטיס הייתה מכניסה לי אגרוף לסנטר. אני לא לוקח סיכונים מיותרים".
עריכה: איתמר זיגלמן
