"לא ניצלנו אף מנוף שדרכו היה אפשר להחליף שבויים"
ראש השב"כ לשעבר יעקב פרי, על פגישתו של רה"מ עם משפחות השבויים, שנגמרה עם טונים צורמים • "ישראל חוששת מביקורת אם תחמיר את תנאי האסירים"
לרגל מלאת 5 שנים למבצע צוק איתן, זימן אמש (ג') ראש הממשלה בנימין נתניהו את משפחות השבויים בידי חמאס. הפגישה, על פי הדיווחים, נקטעה על ידי לאה גולדין, אמו של הדר גולדין, שעזבה את הפגישה בדמעות. ראש השב"כ לשעבר יעקב פרי הביע את דעתו על סוגיית השבויים ועל הפגישה של משפחות השבויים עם נתניהו. בהמשך סיפר פרי על תפקידו בעבר כמתאם השבויים והנעדרים במשרד ראש הממשלה: "תפקידנו למצוא דרך לעשות עסקה". האם מדינת ישראל לוקה בניהול כושל?
זה רק נדמה לנו או שממשלת ישראל אכן זנחה את נושא השבויים?
"הנושא לא נזנח אבל יש בו עליות ומורדות. בעיניים הכואבות של המשפחה כל הזדמנות מפוספסת או לא מגיעה לידי ביטוי. ההורים חושבים שהמדינה צריכה להציב אולטימטום ש'אם הבנים לא יחזרו נעשה פעולה כזאת או אחרת'".
יש למשפחות סיבה טובה. הם רואים כסף שנכנס לרצועה, מדברים עכשיו על פארק היי-טק. והן אומרות לעצמן שלא מתנים את השחרור תמורת תנאים.
"מצבה של מדינת ישראל במלאת חמש שנים לצוק איתן, לצערי, הוא פחות טוב ברצועת עזה מאז סיום המערכה. גם שר הביטחון וראש הממשלה הצהירו שעידן חדש ייפתח מול העולם הערבי - אך כל זה לא קרה".
תכניס אותנו אל מאחורי הקלעים של עסקת חילופי שבויים, בתפקידך כמתאם.
"תפקיד המתאם הוא למצוא באמצעים מודיעיניים ומבצעיים דרך לעשות עסקה. לצערנו אין מתנות חינם ובעבר היינו צריכים לשלם מה שחמאס ביקש, והארגון מעלה בכל פעם את הדרישות לפי המצב בשטח. מעולם לא ניצלנו אף מנוף, אפילו אם באמצעות המצרים, הקטארים או שליח האו"ם. למשל המגעים עם טורקיה - אפשר היה להתנות אי-הליכה של המדינה להסדר או הבנות בתנאי שיחזירו את השבויים והנעדרים החיים ושאינם בין החיים".
אחד הדברים הכי כואבים בחברה הישראלית הוא תנאי הכליאה, המחבל מחלמיש מתחבק עם בני משפחתו, אסירים מקבלים ממיר ויכולים לראות מונדיאל בכלא. ממה אנחנו מפחדים?
"זה אכן אחד הדברים הרגישים. גם העוסקים בנושא וגם המשפחות חושבים שאם נקשה את תנאי הכליאה של אסירי חמאס, זה יהווה מנוף לחזרה מהירה של השבויים והנעדרים. הבעיה היא שמדינת ישראל חוששת מביקורת בינלאומית נוקבת. בעיניי זו שגיאה".
יש אמנה בינלאומית שאסירים צריכים לראות ספורט?
"צריך לתת להם שטח מחייה. בבתי הכלא מנוהלת מערכה מודיעינית ומבצעית, יש גם לחץ על המנהיגים. עד כמה הוא יכול לתת תוצאות? אין לדעת. אבל מדינת ישראל לא מיצתה אותו באופן רציני כדי לדעת".
בשב"ס אומרים שכל נציב חדש שמגיע, מיד מדבר על תנאי הכליאה. ומיד מסבירים לו שלא כדאי להתעסק איתם.
"אין ספק שהחמרת תנאי הכליאה מביאה למרידות ושביתות".
ועדת שמגר ישבה על המדוכה של מה מותר ועד כמה. האם זה קושר עכשיו את ידי ממשלת ישראל?
"נכון. כשאני הייתי בפוליטיקה כתבתי לראש הממשלה שני מכתבים שאני ממליץ ליישם ולעשות דיון בקבינט על דו"ח שמגר. עד היום זה לא קרה. באופן פורמלי מדינת ישראל לא אימצה ולו חלק מוועדת שמגר. זה היה מקל על הצד הנושא ונותן (הצד הישראלי). שם יש אילו מחירי מקסימום צריך ואפשר לשלם. מדינת ישראל לא אימצה את הדו"ח הזה".
משפחות החיילים והאזרחים השבויים ברצועה, הן משפחות צנועות יחסית. נדמה שאין לחץ אמיתי על ראש הממשלה לפתור את זה.
"לחץ ציבורי מעולם לא היה המנוף העיקרי. אין ספק שלחץ עוזר ומשאיר את הנושא בכותרות. אבל החלטת נתניהו לגבי שחרור גלעד שליט הייתה החלטה פוליטית".
עריכה: מעיין פופלבסקי
