קורותיו של המשחק בשטרסבורג
דני דבורין יודע שהכדורים שפגעו בעמודי השער הצרפתי, יכולים, השבוע בגומלין, להסתיים בשערים
בסוף השבוע עשתה קבוצת הכדורגל שטרסבורג שני צעדים חשובים לקראת משחק הגומלין שלה, השבוע בחיפה. הצעד הראשון היה בניצחון הביתי 1:3, שהשיגה על מכבי חיפה, במוקדמות הליגה האירופית. הצעד השני היה מיד לאחר מכן, כאשר מאמנה של שטרסבורג ממש הדגיש שאינו שוכח את שתי הקורות, שמנעו ממכבי חיפה השגת שוויון.
ומה, בעצם, יש באמירה זו של המאמן? קודם כל הכרה במציאות. בכך שגם הניצחון הביתי אינו מעוור את עיניו. ועוד דבר: הוא שידר לשחקניו שלמרות יתרון שני השערים שהשיגו, כרטיס עליה לשלב הבא אינו מובטח, ושיהיה עליהם להתאמץ בגומלין באצטדיון סמי עופר, כדי לשמור על אותו יתרון.
איני משוכנע שכל מאמן אחר היה מזכיר לאחר ניצחון 1:3, דווקא את קורות השער שהצילו את קבוצתו מאי נעימות גדולה - כי פעמים רבות מאמנים רוצים לראות יותר את הצד החיובי, ומתייחסים בעיקר אליו, ולא לעובדות שהיו בשטח.
ואם מאמן שטרסבורג דיבר על שתי הקורות שסייעו לקבוצתו לנצח בצרפת, היו בטוחים שהוא יחזור על דבריו אלה השבוע באימונים ובוודאי באספה שבה ינתח את מהלך המשחק.
לא שכחתי, כמובן, את הצד הירוק. חיפה זוכרת מה קרה ביום חמישי האחרון. וכשם ששטרסבורג מזהירה את שחקניה, גם מאמן מכבי, מרקו בלבול, יודע שמה שלא הצליח בחוץ, יכול דווקא להצליח בבית. שהכדורים הפעם יחדרו לשער ולא יפגעו בקורותיו. ואם אכן כך יקרה, אנחנו בטח נקבל זאת בשמחה.
