סגירת הגרעון: "גם העלאת מע"מ באחוז או שניים אפשרית"
פרופ' ליאו ליידרמן על המסלול הנדרש להקטנת הגרעון • "אם הממשלה חרגה, עליה לסדר זאת" • צעדי תיקון נדרשים כבר השנה
היועץ הכלכלי של בנק הפועלים, שמתמודד על תפקיד נגיד בנק ישראל פרופ' ליאו ליידרמן הסביר את ההחלטה על הורדת הריבית בארצות הברית: "ההחלטה הייתה בהתאם לציפיות, מה שהפתיע הייתה הודעת הנגיד במסיבת העיתונאים שאחריה". לדבריו השווקים לא אהבו את המסר הקשוח שלו.
הנגיד האמריקני הוריד את הריבית אחרי זמן ממושך. מה זה אומר ולמה זה ישפיע עלינו?
"זה אמור להשפיע עלינו כי זה מחיר הכסף של הדולר בכלכלה הגדולה בעולם, מבחינת הבנק המרכזי. החלטתו אמש תאמה את הציפיות, מה שהפתיע וגרם לתנודתיות הוא מסיבת העיתונאים שקרתה אחרי, של הנגיד. מרבית הפרשנים תיארו שהיה שם הרבה בלבול. הם היו אמורים לשדר שם מה יהיה תוואי הריבית בעתיד והפרשנים מנסים למצוא רמזים ולנתח מה יהיה לגבי העתיד. כמובן שאף אחד מאיתנו לא יודע מה יהיה בעתיד, הכול יהיה תלוי בישיבות הבאות".
כלומר, הוא לא דיבר מספיק ברור?
"לפני מסיבת העיתונאים ההערכות בשוק היה שבנוסף להפחת הריבית אמש יהיו עוד אחת או שתי הפחתות ריבית נוספות במהלך השנה. התשובה הפשוטה שהוא יכול היה לענות הוא שהוא לא יודע, אבל אז הוא אמר 'אני לא רוצה שתחשבו שהפחתת הריבית היום היא תחנה ראשונה של הפחתות נוספות בעתיד'. השווקים פירשו את המסר הזה כקשיחות. לכן הנפגע העיקרי היה עד סוף המסחר היו שוקי המניות. היום הכול חוזר לנורמליות. מעניין איך נגיד כל כך מנוסה בוול סטריט נכנס לטעות כזאת".
הנגיד שלנו הודיע שהוא לא מעלה ריבית.
"זה בא כדי לתקן את הטלטלה. בפרספקטיבה של זמן – מתחילת השנה אנחנו בתהליך מתמשך של התחזקות של השקל, זה תהליך מתמשך וזה שחצינו מתחת ל 3.5 אין לה חשיבות. בהודעה האחרונה נוצר הרושם שייתכן והנגיד מתכונן להעלאת הריבית.
כולנו בני אדם, יש התבטאויות ולפעמים הניתוחים לא מדויקים. גופים מוסדיים בישראל השקיעו בכל מיני השקעות בחו"ל התחילו להגן יותר על הפוזיציות שלהם. עצם פעולת ההגנה הביאה לאיסוף של השקל. היום חזרנו לנורמליות".
אם הרצפה היא 3.5 אז כבר חצינו את זה כלפי מטה. התעשיינים בוכים ויש פה עניין. אולי בנק ישראל צריך לקנות דולרים.
"זה לא צעד מומלץ לבנק ישראל. הנגיד אמר שהוא שומר לעצמו את הכלי של ההתערבות. הרי אין בנק מרכזי אחד בעולם שמגלה את הקלפים לגבי ההתערבות. הרי יש מלחמה של הבנק המרכזי מול הספקולנטים. ובמלחמה הזאת לא מומלץ שהבנק המרכזי יגלה את הנוסחה של ההתערבות בשווקים. כי בשנייה שמגלים את כל הקלפים אז מישהו בצד השני יגיב במתקפה".
מה תייעץ לממשלה עם גרעון השיא שאולי שר האוצר לא יוכל להתמודד איתו? זה כבר בולען תקציבי.
"לבוא ולומר - בינתיים שוק ההון נתן לכם קרדיט. גם הציבור הישראלי. בינתיים הריביות והתשואות על אגרות חוב לא מגיבים כי מאמינים שכשתקום ממשלה היא תתייחס לבור התקציבי הזה. צריך להבין אילו צעדים לנקוט כמשמעת תקציבית. לא מדובר במצב חירום. היחס בין חוב לתוצר הוא נמוך, הרבה מדינות היו מתקנאות בנו. כלכלת המאקרו היא טובה. ראוי היה שיאמרו שאנחנו עולים על מסלול של תיקון הדרגתי, גם במחיר של העלאת מסים".
זאת דרמה, מה שאתה אומר.
"אין ארוחות חינם. כל מה שיעשו יעשה איזושהי פגיעה לציבור מסוים. אם הממשלה חרגה והיא רוצה לחזור למשמעת – החלטתה עמה".
כלומר, שר האוצר ניהל מדיניות לא אחראית?
"אני לא נותן ציונים לשר האוצר. הגענו למצב שלא רצינו להגיע אליו. רצוי היה לעשות צעדי תיקון גם כשאנחנו בממשלת מעבר, כי במובן מסוים 2019 היא שנה אבודה. ממשלה חדשה ראוי שתיצור אמינות בכך שתדע לאפיין את הדיאגנוזה – זה המאסט במקרה הזה".
