מה יכול לחבר ומה יכול להפריד בין אם לבתה? קשר של דם ורגש מלווה את החיבור הזה, שמתחיל מלידה ומגיע עד לבגרות - אבל לפעמים קשה מאוד להשלים את כל חלקי הפאזל, ממש כפי שמעוצבת עטיפת ספרה של המטפלת הזוגית והמשפחתית, ד"ר עינת קרן, 'קשורות לחיים - שינוי חיובי ביחסי אמהות ובנות מבוגרות על רקע עבר יחסים כואב'.
ד"ר קרן שוחחה עם ורדה רזיאל ז'קונט על ספרה, שבו היא חקרה וראיינה לעומק צמדים של אמהות ובנות בגילים של בגרות, ושמעה על כאב, אי הבנות - וגם על אותן ציפיות ילדיות ל'אמא אידיאלית'.
מה יש ביחסים בין אמא לבת שהוא כל כך אינטנסיבי ולעיתים אף קשה? מהם יחסים 'תקועים', ומי אחראית למצב הזה? האם מה שהיה הוא שיהיה? בידי מי נתונה האפשרות לפעול לשינוי? ומה מידת המעורבות האישית של הכותבת בחומרי מחקרה?