ליגת האפשרויות הבלתי מוגבלות
הליגה האנגלית יוצאת לדרך, ועבור דני דבורין - היא המסמלת את תחילת עונת הכדורגל • וגם: מדוע הצוות המקצועי הוותיק של הנבחרת מסיים את תפקידו?
שובה של הליגה האנגלית בכדורגל אל הזירה המרכזית היא תמיד חגיגה לכל אוהד, בכל מקום בעולם. בין היתר, מפני שכאשר קבוצות התחתית שלה גוברות על קבוצות הצמרת (והדבר קורה פעמים לא מעטות) אף אחד אינו נופל מכיסאו. זה, לדעתי, גם סוד קסמה של הליגה הזו מימים ימימה.
הפעם אקדיש שורות אחדות לטוטנהאם. קבוצה שכמעט תמיד מצויה בצמרת הטבלה, אך עם זאת, מאז 1961 לא זכתה באליפות. הדבר מפליא משום שהיו לה כדורגלנים גדולים. גם אם אי אפשר להזכיר כאן את כולם, הנה כמה מהם כדוגמא מייצגת: פט ג'נינג'ס, מרטין צ'יברס, אלן גילזין, כריס וודל, פול גאסקוין, דויד ז'ינולה, לוקה מודריץ, גארת בייל והארי קיין. אבל, כאמור, שנות דור חלפו מאז זכתה בכתר האנגלי.
לקראת סיום העונה האחרונה, טוטנהאם כבר שיחקה באיצטדיונה החדש, שתפוסתו 62 אלף מקומות - ואוהדים בלונדון לא חסרים לה. האם העונה היא תעשה את הצעד המתבקש לאליפות? ספק גדול. התחושה היא שעדיין יהיו אלה מנצ'סטר סיטי וליברפול שימשיכו בהתכתשות המרתקת ביניהן.
כך או כך, בעיטת הפתיחה לליגה המרתקת בתבל, היא זו המסמלת בעיני, יותר מכל, את תחילתה של עונת 2019/20.
○ ○ ○
אסיים את הטור בהתייחסות לידיעה שלפיה רופא נבחרת הכדורגל הבוגרת של ישראל, מרק רוסנובסקי, אמור לפרוש ממנה בתום הקמפיין העכשווי.
הידיעה היא בסמיכות תאריכים לסיום תפקידו של ישראל שצ'וצינסקי כמנהל הנבחרת, ולכן הדבר מעורר תהיות. לאור משך שנות עבודתי הרבות מאוד כשדר משחקי הנבחרת ברדיו, ומכאן גם קרבתי אליהם - אני מרשה לעצמי לומר כי מדובר במקצוענים המבצעים את תפקידם ללא כל דופי.
מהיכרותי עם הדוקטור, ידוע שהשחקנים נותנים בו אמון מלא. גילם של הרופא ומנהל הנבחרת אינו מהווה בעיה, אלא רק מוסיף יתרון, הנובע מניסיונם הרב. שניהם לא הבעיה של נבחרת ישראל.
