לפני שנים רבות ספגה קבוצת הכדורסל של מכבי תל אביב הפסד בבאדלונה, ספרד, בהפרש בן 32 נקודות. אבל בגומלין, הווינר הגדול טל ברודי עם 36 נקודות אישיות הוביל את מכבי לניצחון דרמטי, ממש באותו הפרש - משחק שזכה אז לכותרת 'נס באדלונה'. בזכות אותו נס נערך משחק שלישי ואף בו ניצחה מכבי.
השבוע גם קבוצות הכדורגל של בני יהודה תל אביב והפועל באר שבע זקוקות למהפך, שהוא לדעתי פחות דרמטי, ושפירושו למחוק במשחקי הגומלין את שני הפסדי החוץ שלהן, שספגו בשבדיה ובהולנד, בתוצאה הזהה של 3:0.
ספק גדול מאד אם יש לקבוצות שלנו, אף שמדובר במשחקי בית, את היכולת לחזור מפיגור כה משמעותי. ההפסדים 'על האפס' החמירו את המצב. הם גם שבו והזכירו את חשיבותו של שער חוץ ואת מצבו האמיתי של הכדורגל הישראלי בזירה הבינלאומית.
אחרי הכל, הרי פיינורד מרוטרדם ומאלמה אינן בדרג הגבוה ביותר של היבשת, ובכל זאת הן היו ראויות לניצחונות המשכנעים שהשיגו במסגרת פליי-אוף הליגה האירופית. זה השלב התובע כבר עוד צעד אחד קדימה - צעד שבין הצלחה לאכזבה.
אצלנו, הקיץ הלוהט עדיין בעיצומו, וחודש אוגוסט טרם פינה את מקומו לספטמבר. והיה אם אכן יתברר בו, אחרי הדחתן הקודמת של מכבי חיפה ומכבי תל אביב, שאף קבוצה ישראלית לא תמשיך הלאה, נישאר רק עם ליגת העל. תהיה זו, וכנראה שלא במפתיע, עוד הוכחה לכך שכרטיס לאירופה הוא עבורנו, לתיירים בלבד.