"עובדי הקבלן משלמים את המחיר"
על אף אחוזי האבטלה הנמוכים, ענת דוידוב לא ממהרת להתלהב: "אם מפרקים את הנתונים מגלים כמה סימנים מדאיגים"
אמנם האבטלה בשפל, שלושה אחוזים ושבע עשיריות, אבל אם מפרקים את הנתונים אנחנו מגלים כמה סימנים מדאיגים, אפילו במספרי שפל כאלה.
על סעיף "פיטורי הקיץ" שמעתם כבר? אז הנה המספרים על פי שירות התעסוקה: קחו למשל קבוצת עובדים במערכת החינוך, קבוצה שהופרטה בגלל כניסת תאגידים לשוק הסקטוריאלי, כלומר עמותות וחברות שירותים שזוכות במכרזים ומעסיקות את אנשי החינוך כעובדי קבלן, כלומר הם מפוטרים בסוף הלימודים, והחוזה שלהם מתחדש, אם מתחדש בכלל, עם פתיחת שנה"ל. אין פה רצף תעסוקתי, אין זכויות. עובדי קבלן.
לדוגמא- קבוצת המורים מ'שלבים קדימה מדע', קבוצה שמגיעה ללמד ילדים חולים בבתיהם. ילדים על הרצף האוטיסטי, ילדים חולים במחלות ניווניות שונות, ילדים חולי סרטן, כל המצבים הבלתי הפיכים שמצריכים לימודי בית.
לילדים מגיע ללמוד כמו יתר החברים שלהם. למורים שלהם מקבוצת 'שלבים קדימה מדע' מגיע שכר הוגן, רצף תעסוקתי, ויכולת לתכנן את עתידם המקצועי. משרד החינוך מפריט את עצמו לדעת, ועובדי הקבלן משלמים את המחיר.
עכשיו נחזור להתחלה, ולמה צריך לדאוג גם אם נתוני האבטלה נמוכים, לכאורה מצויינים. המורים הם לא הסקטור היחיד, יותר ויותר עובדים מצטרפים שלא מרצונם למעגל עובדי הקבלן, והשאלה אם מפוטרי הקיץ שלא יועסקו מחדש בחורף, לא יתווספו לרשימת המובטלים הכוללת, ויזחילו את אחוזי האבטלה כלפי מעלה. נקווה לטוב.
