"המספרים מדממים"
מוחמד ברכה יו"ר ועדת המעקב של הציבור המערבי: "יש שניים או שלושה אחוזים שעוסקים בפשע, ואינם זוכים לעונש הראוי להם"
הבוקר שביתה כללית במגזר הערבי בכל הישובים, מוחמד ברכה יו"ר ועדת המעקב של הציבור הערבי על מגפת האלימות הגואה: "יש הענות רחבה לשביתה בכל הארץ, אין נושא יותר קונספטואלי מהמאבק באלימות הגואה, ומהתפשטות הפשע, זה נושא מדמם. בנינו תוכנית אסטרטגית שאנחנו מיישמים בתקופה האחרונה", בהמשך התייחס לפעילות המשטרה, "יש שניים או שלושה אחוזים שעוסקים בפשע, ואינם זוכים לעונש הראוי להם, אין מי שיעניש וירדוף וזאת לא אוזלת היד של המשטרה, כשהם רוצים הם יכולים להגיע לכלי הנשק, אפשר להגיע לאנשים האלה מי שרצח ידוע למשטרה, והנוכחות שלהם הם ממוקדת".
"יש היענות רחבה. פשוט אין נושא קונצנזואלי יותר מאשר המאבק באלימות והדאגה מהתפשטות הפשע ולכן זה לא נושא שבמחלוקת, זה לא נושא פוליטי, זה נושא מדמם", אמר יו"ר ועדת המעקב של הציבור הערבי מוחמד ברכה והוסיף: "בגדה יש 7 הרוגים במקרים של רצח על כל 100 אלף, אצלנו 42, בירדן 11, זה פשוט דבר בלתי נסבל".
רוני דניאל: אתה יודע להסביר את הפערים האלה?
מוחמד ברכה: אנחנו לא חברה אלימה, אני דוחה את זה מכל וכל. יש מצב שאותם 3-2 אחוזים שעוסקים בפשע אינם "זוכים" במרכאות כפולות לעונש שהם ראויים לו, אין מי שיעניש, שירדוף, שיאסוף את הנשק. זו לא אוזלת יד של המשטרה, אני יודע שכשהיא רוצה היא יכולה להגיע לכל כלי נשק במיוחד אם יתייגו אותו בנושא הפוליטי ובנושא של הסכסוך.
אלון בן דוד: מוחמד ברכה, אתה הרי יודע שבהרבה יישובים ערביים, כדי לבצע פעולות אכיפה הכי פשוטות מהגשת צו או משהו כזה, המשטרה צריכה לפעמים להיכנס עם גדוד. אתה אומר שזה עניין 3-2 אחוזים, אבל היקף תופעת הנשק במגזר הערבי היא הרבה יותר מ-3-2 אחוזים וזה משהו שגם תלוי בכם, בחברה הערבית בלגיטימציה שאתם נותנים להחזקה של נשק.
מוחמד ברכה: אתה בהחלט צודק, אני חושב שיש מקום ויש צורך. צריך לייצר מצב חברתי של החרמה כללית של כל האנשים האלה. בסופו של דבר הם יכולים לכפות את רצונם בדרך של נשק ואתה יודע מה המקור של הנשק ואתם יודעים. בכל אופן ארדן אומר ש-90% מהנשק הזה בא מהצבא, מצה"ל, אי אפשר לשלוט בו? אני הייתי יום אחד ראש הוועדה בכנסת למלחמה בנגע הסמים, המחשבה שלי הייתה שאם אנחנו יוצרים מצב של הפסקת כניסת הסמים לתוך הארץ זו המלחמה היעילה ביותר. הם יודעים איפה המוקדים של הפשע ושל ארגוני הפשע.
רוני דניאל: הנשק הזה נגנב מצה"ל בדרכים כאלה ואחרות, זה לא שמספקים בצורה מסודרת, אולי לא נלחמים בזה מספיק.
מוחמד ברכה: גם הסמים מוברחים לארץ. כמובן שעצם הזליגה הזו של הסמים או של נשק יש בזה כבר עבירה כלשעצמה, אני לא אומר שיש מבחר פומבי, אבל אני מזועזע לפעמים ממה שמראים לי שיש מכירת מחירון לכלי נשק שמופצים ככה תחת עין השמש. איפה המדינה הזו שיכולה לזהות שיירה בצפון סוריה ולדייק ולהתקיף ולא יודעת מה קורה באום אל פחם, בנצרת ובשפרעם ובטייבה?
טל לב רם: אבל תרשה לי לשאול שאלה שהיא דווקא כן מהמרחב הפוליטי. הנשק הוא רק הסימפטום - ואולי יש אמירה נוספת של הציבור הערבי שאומר שאולי הוא רוצה לראות אתכם מעורבים בתוך הפוליטיקה, קובעים סדרי עדיפויות בתוך הממשלה, לא עוסקים רק בסוגיות של פלסטינים. זאת אומרת אולי חלק מהעניין הזה, מהסימפטום של הפשע והפשיעה הזו היא חלק מזה שהפוליטיקאים לא מייצגים את הבעיות של החברה הערבית גם בכנסת כמו שמגזרים אחרים עושים שם.
מוחמד ברכה: הנושא שאתה מעלה חשוב לכשעצמו. זה לא שאנחנו לא רוצים להיות מעורבים בפוליטיקה ולהיות משפיעים, אנחנו ממודרים. יש למשל מפלגה שרוצה להחליף את הממשלה הזו שנבוכה מעצם התמיכה של חברי הכנסת שלהם בהמלצה על גנץ. הבעיה היא לא אצלנו, הבעיה היא בהדרה שהופכים אותנו להיות מוקצים. אני לא מתלונן ומתבכיין. אפשר לנהל גם מאבק מתוך האופוזיציה, מכל עמדה, אני הייתי הרבה שנים בכנסת ואני יודע איך מנהלים את זה. השאלה של הפשע היא צריכה להיות שאלה קונצנזוס בחברה הערבית ואכן היא כך, והיא צריכה להיות שאלה של קונצנזוס גם בחברה היהודית.
אלון בן דוד: אבל בשביל לטפל בזה אתם צריכים להתחיל לראות במשטרה שותפה, לא אויב. לא יכול להיות שמשטרה שנכנסת ליישוב ערבי תהיה מותקפת כשהיא באה לאכוף חוק.
מוחמד ברכה: אני לא רואה חברי כנסת מהליכוד או מכחול לבן שיושבים יום יום עם המשטרה. בסופו של דבר כולנו אזרחים. יש 2, 3, 4 אחוזים שעוסקים בפשע והם מרגישים שיש להם חסינות מהמדינה. החברה שלנו היא מתקדמת שרוצה לחנך את ילדיה. אין פה תרבות אחרת. האם הייתה תרבות אחרת בנתניה, איפה שהיו רוב כנופיות הפשע? האם הייתה תרבות אחרת בנהריה? בבאר שבע? הייתה החלטה ממשלתית - מערכתית למגר ומיגרו. צריך לקבל החלטה כזו וזהו.
אלון בן דוד: אני חושב שהמשטרה תהיה חייבת פה את שיתוף הפעולה של הציבור, זה לא משהו שהמשטרה יכולה לעשות לבדה כי פשע משגשג במקום שיש לו כר נוח לשגשג.
מוחמד ברכה: אני ישבתי עם המפכ"ל הקודם רוני אלשיך ודיברנו ארוכות על העניין הזה ואני הבנתי שבמשטרה מבינים את העניין. אני לא מקבל את התירוצים של כוח אדם וכו'. אין רצון של הממשל, אין החלטה של הממשלה, של הממלכתיות להגן על האזרח ועל זכותו לצאת מבית ולחזור הביתה בשלום. אנחנו מגויסים בהחלט על מנת למגר את התופעה. לנו כאזרחים אין כלים, לא לאסוף נשק מביתו של פושע, אין לנו כלים להגיש כתב אישום ולהביא משפט. זו סמכותה הבלעדית של המשטרה ושל המדינה ושל הפרקליטות, ולמרבה הצער הם לא עושים את זה.
רוני דניאל: לי נדמה שבחברה הערבית יש גם עוד כישורים משמעותיים שיכולים להשפיע על דעת הקהל, במסגדים בכל מקום, לטפל בעניין הזה וזה לא קורה.
מוחמד ברכה: אמרת משהו מאוד חשוב, לפני כמה ימים, אחד המטיפים הידועים באום אל פחם עמד במסגד והטיף נגד סוחרי נשים, למחרת הוא קיבל סרטון של איום תוך הצגת נשק קטלני.
רוני דניאל: מה יש בסרטון הזה?
מוחמד ברכה: בסרטון הזה יש את הדברים שהוא אומר כאילו משודרים בטלפון ובטלפון אחר מראים את האיש המאיים מכוסה בפנים ועל ברכיו יש כלי נשק קטלני, מן 'תיזהר לך'. אני חושב שיכולים להגיע לאנשים האלה, אני חושב שאלה שירו אתמול בלילה בפורדיס אפשר להגיע אליהם. אני חושב שמי שרצח במג'דל כרום אפשר להגיע אליו. האנשים האלה ידועים למשטרה והנוכחות שלהם מאוד ממוקדת.
עריכה: אמיתי דואק
