"ידע במקומות הלא נכונים עלול לסכן הרבה מהיכולות שאנו מנסים לשמור בסוד"
אריק ברבינג, לשעבר ראש אגף הסייבר בשב"כ התייחס לחשיפה על גיוס יוצאי 8200 על ידי חברת סייבר ערבית
אריק ברבינג, לשעבר ראש אגף הסייבר בשב"כ התייחס לחשיפה שלפיה חברת סייבר ערבית מפתה את יוצאי 8200 עם משכורות עתק. "מאוד מאוד קשה לאכוף, אלא אם כן מגיע עדכון על כך. במצב הנוכחי שיש מעט מה לעשות, העניין הוא מאוד מורכב".
"קשה להעריך את רמת הסכנה אך כמות המוחות המבריקים והצעירים שלאחר הצבא מתקבלים לחברות גדולות הוא עצום. הידע המצטבר שנמצא במקומות שאיננו צריך להימצא הוא רב מאוד ועלול לסכן הרבה מאוד מהיכולות שאנחנו בישראל מנסים לשמור עליהן בסוד".
אין רגולטור שמפקח על הדבר הזה?
"יש הנחיות ויש חוקים. מי שרוצה לעבוד בחו"ל ולהעביר ידע מחויב באישור משרד הביטחון. יש גופים יעודים לעניין הזה. אני מעריך שלא כל האנשים, בוודאי לא כל האנשים הצעירים פועלים בציר הזה. מאוד קשה לאכוף אלא אם מגיע עדכון או דיווח בנושא".
איך מערכת יכולה לדעת אם כמה צעירים נוסעים להקים חברה בבולגריה שעושה דברים שלא הייתה מקבלת עליהן אישור בארץ ולאחר מכן נמכרת או מוכרת את עצמה לגופים שונים. מה המערכת יכולה לעשות בנידון?
"יש מעט מה לעשות. זה מאוד מורכב. אני חושב שהטיפול צריך להיעשות דרך אכיפה. הדבר החשוב הוא להגדיר מהם 20% מהנושאים הרגישים עליהם יש למקד השקעה ופוקוס יותר מנושאים אחרים. עלינו להחליט על מה אנחנו רוצים לשמור ומה אנחנו רוצים שיישמר אצלנו בבית. בנוסף יש לחדד את הנושא טרום הגיוס והשחרור מלצה"ל ולהחתים על הטפסים הנכונים".
תקופת צינון היא לגיטימית?
"חד משמעית".
על איזה היקפים מדובר? קראתי על צעירים שיצאו מ-8200 ומקבלים מיליון דולר לשנה
"מדובר על סכומי עתק. אין הרבה מוחות מבריקים שאפשר למצוא אותם. בישראל, יחסית לבדק האוכלוסייה יש לנו מקבץ מאוד משובח של מוחות".
בתקופתך בשב"כ כראש האגף זלגו טכנולוגיות שהיה רצוי שיישארו בבית וסיכנו את ביטחון המדינה?
"היו מספר מקרים. בכל פעם שזה נוגע לביטחון המדינה המערכת יודעת מה לעשות. את המקרים שאני מכיר כבר מנענו. לא הכל קשור לביטחון. יש כלים שקשור לאיסוף מידע ברשתות החברתיות ולא כל אחד צריך לדעת אותם כי זה עלול לגרום לנזק".
עריכה: איתמר זיגלמן
