רדיו ללא הפסקה
רדיו ללא הפסקה
האזנה לשידור החי
עכשיו בשידור
אילה חסון

"מנדלבליט צריך להורות לנתניהו להתפטר"

האם רה"מ צריך להתפטר לאחר מתן כתבי האישום? • ד"ר עמיר פוקס: מקווה שלא מעורבות בהחלטה עמדות פוליטיות • עו"ד משה גלעד: אין על רה"מ חובה להתפטר


השופט בדימוס עו"ד משה גלעד, שופט בדימוס בבית המשפט המחוזי בחיפה ומומחה למשפט פלילי וד"ר עמיר פוקס, חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה הביעו את דעתם על הסוגיה המשפטית הסבוכה באשר לגורלו הפוליטי של ראש הממשלה ועל השאלה האם עליו להתפטר מתפקידו.

פוקס: "אני חושב שהנבצרות היא לא האישיו. השאלה האמיתי היא האם ראש הממשלה חייב להתפטר. זו שאלה לא קלה שיש בה הרבה שיקולים. זה לא רק עניין של מה שכתוב בחוק היסוד, שקובע שראש ממשלה חייב להתפטר רק בהרשעה חלוטה. אנחנו מכירים את הלכת דרעי ופנחסי שאושררה גם בשנים הרבה יותר מאוחרות ששרים חייבים להתפטר עם כתב אישום למרות שגם הם לא חייבים לפי חוק יסוד הממשלה. למה זה לא דומה למצב של שרים? כי כשראש ממשלה מתפטר כל הממשלה מתפטרת. יש לזה משמעויות והשלכות גדולות מאוד מבחינה דמוקרטית. אבל בסיטואציה הספציפית של היום, אנחנו לא נמצאים במצב בו הממשלה כולה תתפטר כי מדובר בממשלה שכבר התפטרה ומשמשת כממשלת מעבר. לכן כל השיקולים נגד לא חלים כאן. לכן אני חושב שאנחנו נוטים למצב בו היה על היועץ לקבוע שראש הממשלה צריך להתפטר. אני חושב שהוא התחמק מזה באמירה שמדובר בראש ממשלת מעבר אך לדעתי כן יש לזה משמעויות גם פרקטיות וגם סימבוליות-ציבוריות".

גלעד: "העמדה שלי הפוכה משל פוקס ודי דומה לזו של היועץ המשפטי לממשלה. החוק קובע שראש ממשלה יכול לכהן עד פסק דין חלוט. המשמעות היא שגם אם הוא מורשע על ידי שלושה שופטים בבית המשפט עם עונש מאסר הוא עדיין יכול לכהן. זו המשמעות החריפה של החוק. במצב הזה, אם זה מה שרצה המחוקק אני סבור שאין עליו חובה להתפטר. גם היועץ המשפטי מחזיק בעמדה הזאת. אני מחזיק בדעה הזאת מהכיוון ההפוך. מתן סמכות של פקיד כזה או אחר לדרוש מראש ממשלה להתפטר, המשמעות היא מתן סמכות לגוף מכובד אך לא לעם לקבוע מי יהיה ראש הממשלה. החוק לא רצה את זה, זאת הסיבה שבגינה אפשרו דבר כל כך חמור – שראש ממשלה עם הרשעה ומאסר על גבו יכול להמשיך לכהן".

פוקס: "אם מפרשים את החוק כפי שהוא, גם שר לא צריך להתפטר במצב כזה. בית המשפט פירש את זה אחרת. הוא פירש את זה כתנאי של כשירות, שאם אכן יש הרשעה חלוטה מובן מאליו שראש הממשלה או שר חייב להתפטר. בית המשפט החליט שמבחינה חוקית שר חייב להיות מפוטר על ידי ראש הממשלה ולא סביר שהוא לא מפטר אותו".

המלחמה על פרשנות של החוק לא נקבעת מתוך פוזיציה פוליטית?
גלעד: "זה החשש שלי. נניח שהיועץ המשפטי לממשלה היה סבור שעל ראש הממשלה להתפטר במקרה אחר, ראש הממשלה התמודד בבחירות, ניצח, קמה ממשלה ויום אחרי הוגש כנגדו כתב אישום. לפיכך אותו ראש ממשלה לא יכול להתמנות לתפקידו. המחוקק אמר דבר פשוט – ראש ממשלה יכול לכהן במצב הזה. אין ספק שמדובר בפרשנות לא פשוטה אך מי שצריך להכריע הוא בית המשפט העליון. יפה עשה היועץ המשפטי לממשלה שלא הוא קבע בנידון".

פוקס: "היועץ המשפטי לא יכול היה לקבוע כזה דבר. הוא רק יכל לומר שזו עמדתו המשפטית. מי שקובע את זה הוא בית המשפט העליון. בהמשך לשאלתך, אם נסתכל על התקדים של אריה דרעי, מי שהיה ראש הממשלה הוא יצחק רבין. הכריחו אותו לפטר את דרעי למרות שמבחינתו של רבין זה היה תנאי כדי להעביר את הסכם אוסלו".

אני לא שואלת על שרים כי אנחנו עושים הבחנה בין שרים לראש ממשלה. זו לא דוגמא רלוונטית.
פוקס: "אך זו גם דוגמא של התערבות של אקטיביזם והתערבות של בית המשפט. זה לא עניין של פוזיציה פוליטית".

גלעד: "נשמת אפה של כל דמוקרטיה היא שהעם יקבע את מנהיגו. ברור לגמרי שהיועץ המשפטי לא יכול לקום ולפטר את ראש הממשלה אך אנחנו יודעים שאמירתו היא נוקבת ויש למה משמעות. אני סבור שגם בג"ץ יימנע מכך".

זאת אומרת שאם נלך למערכת בחירות שלישית ונתניהו יקבל 40 מנדטים, הוא כן יוכל להרכיב ממשלה?
פוקס: "זה מה שבית המשפט יצטרך להכריע. אגב, גם הנשיא יצטרך לשקול זאת במסגרת השיקולים של הטלת הרכבת הממשלה. אנחנו צריכים לזכור שכרגע אנחנו לא אחרי בחירות אלא במצב של ממשלת מעבר שלא נשענת על אמון הכנסת".

לסיום, בכתב האישום לא צוין לאיזה בית משפט זה יוגש. זה אמור היה להיות מצוין?
גלעד: "מבחינה טכנית כן. צריך היה לכלול גם את זה ואת רשימת עדי התביעה. זהו פגם".

עריכה: איתמר זיגלמן

26/11/2019
הישארו מעודכנים

בנימין נתניהו
בנימין נתניהו  |  צילום: מארק ישראל סאלם/פלאש90