למה מינו דווקא את מנדלבליט לתפקיד היועמ"ש?
בפתח התוכנית דנו אראל סג"ל וחיים לוינסון בהחלטות של היועמ"ש אביחי מנדלבליט • וגם: בהצעות של יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן
אראל סג"ל וחיים לוינסון פתחו את התוכנית עם הצעתו של אביגדור ליברמן לחתום גם לראש הממשלה בנימין נתניהו וגם ליו"ר כחול לבן בני גנץ על המועמדות לראשות הממשלה. בהמשך דנו השניים גם בהחלטותיו של היועץ המשפטי אביחי מנדלבליט.
חיים: "נתחיל בפוליטי-משפטי. אני חייב לדבר על היועץ המשפטי של הכנסת, אייל ינון, שקבע לפני שבוע שח"כים יכולים לחתום כמה חברי כנסת שהם רוצים. אותי זה מטריף. מהות ההליך היא לשבור את המבנה הסיעתי כשכל אחד ימליץ על מישהו שהוא רוצה והוא יומלך לראשות הממשלה. מה עשינו בזה שמאפשרים להצביע לכמה אנשים? חברי הכנסת צריכים לקבל החלטה, או שהם לא תומכים באיש ומובילים את המדינה לבחירות, או שהם בוחרים בביבי או שהם בוחרים בגנץ. לא לומר שהם חותמים גם לביבי וגם לגנץ. זו פשוט ליצנות. הגיע הזמן שליברמן יחליט למי הוא רוצה לחתום. אם הוא לא רוצה לחתום – שלא יחתום".
אראל: "אני לא מצליח להבין מה הסיפור של ליברמן. ביום חמישי האחרון הופיע תחקיר 'המקור' על ליברמן. פתאום עושים כתבת תחקיר על ליברמן אחרי שקידשתם אותו, אפילו בעיתון 'הארץ'".
חיים: "לא כל אדם שכותבים עליו מילה חיובית על ליברמן זה אומר שמהללים אותו".
אראל: "אל תחרטט אותי מר לוינסון. בחודשיים האחרונים אביגדור ליברמן קיבל מעמד אתרוגי מעט בכמה עיתונים, בטח ב'מעריב', 'ידיעות אחרונות' ואף ב'הארץ' לסירוגין כי הוא היה האיש שאמור היה להסיר את נתניהו מחיינו. לכן היה לי מוזר ביום חמישי, אחרי שליברמן דיבר על כך שלא פוסל ממשלה צרה עם הימין, הופיעה כתבת תחקיר עליו במקור. אני תוהה האם הרומן בין מחנה השמאל לליברמן עומד להסתיים. עד השבוע ליברמן היה קדוש נוצרי ממש. שכחו לו את כל חטאיו, השבוע זה הפסיק. מה ליברמן רוצה?"
חיים: "לדעתי אין לו שום ENDGAME. הוא חשב שבליכוד יזיזו את נתניהו. זה לא קרה ויש פתח לזה לפני הבחירות הכלליות הבאות, אך לא בעשרה ימים הקרובים. אין ספק שהוא המציא את עצמו מחדש. לפני בחירות אפריל 2019 לקבל את ליברמן היה נחשב עונש. המפלגה נתפסה כאוטומטית בגוש הימין".
מנדלבליט הוא סמרטוט?
אראל: "אגב, לא מעניין אותך לשמוע מה יש בהקלטות שיש עליהן צו איסור פרסום?"
חיים: "יש בהקלטות הללו בעיה מאוד קשה. מדובר בהקלטות האוטומטיות שהיו בלשכת הרמטכ"ל כשהקליטו כל שיחה. עולה השאלה אם מבקר המדינה ורשויות המשטרה יכולות לשים את ידן על ההקלטות הללו. בסוף החליטו שכן. כדי לקדם את החקירה, כל מה שהרמטכ"ל אמר בארבע שנים האחרונות צריכות להיות בחוץ? זה נשמע לך סביר? למה לא נפרסם את כל השיחות של נתניהו ועם מי הוא מדבר?"
אראל: "הייתה פעם דרישה לבית המשפט העליון לפרסם את מספר השיחות שלו עם מו"ל 'ישראל היום', שלדון אדלסון".
חיים: "כן, במסגרת היותו שר התקשורת".
אראל: "כאן לא מדובר בשאלות מנהליות, תוהים האם יש בדברים משהו פלילי. אם אין שום דבר פלילי, תנו לנו להקשיב ונוכל כולנו לומר שסתם רדפו את מנדלבליט. אי אפשר לומר שאתה נלחם למען ההדלפות וכשיש הדלפה שיכולה להיות משמעותית..."
חיים: "אתה אומר בוא נפרסם את כל השיחות שמופיעות אצל אפי נווה בטלפון שמוחזק בידי המשטרה. יש שם דברים מאוד מעניינים לפי מה שאני שומע".
אראל: "אתה דמגוג. אנחנו מדברים על שיחות ספציפיות שבגינן היועץ המשפטי הגיע לחקירת משטרה".
חיים: "נזכרת במנדלבליט אחרי שהחליט להגיש כתב אישום כנגד רה"מ. אנחנו מגישים יחד תוכנית משנת 2016 ומעולם לא שמעתי אותך מעלה טענות על ההקלטות של מנדלבליט. תעשה לי טובה".
אראל: "אתה עוסק בדמגוגיה זולה, כשנוח לך הדלפות משרתות את הציבור ועליהן להיחשף, כשזה לא נוח לך אתה קורא להסתיר אותן.
חיים: "אני כתב תקופה טוען שמנדלבליט הוא סמרטוט. הטעות של ביבי שהוא לא הבין שזה עובד לשני הכיוונים. הוא לא מינה אותו כי הוא גאון משפטי ומנהל מוכשר. למה הוא מינה אותו?"
אראל: "אני לא קורא למנדלבליט סמרטוט. אני חושב שלאורך השנים האחרונות לא דיברתי גסויות נגד אנשי מערכת המשפט. אני שואל שאלות".
חיים: "למה לדעתך נתניהו מינה את מנדלבליט מלכתחילה? למה שקד אישרה את המינוי? כי הוא עם סכין בין השיניים למאבק בשחיתות?"
אראל: "אני לא יודע. אני חושב שחייב להיות איזון. אם היועץ המשפטי לממשלה מגיע מהפרקליטות או מתוך המערכת, פרקליט המדינה חייב להיות אדם מבחוץ. אני לא קורא להרוס את מערכת המשפט – אני קורא ליצור איזון.
חיים: "הביאו את וינשטיין, שלא היה יום אחד בפרקליטות, במה הוא שינה?"
אראל: "גם וינשטיין חסר יכולות... התפיסה שלי אומרת שכל המכרזים צריכים להיות פתוחים. במקום שיהיה גוף של בית המשפט העליון בתוך הפרקליטות שמייעץ לממשלה, שכולנו מבינים שהוא מחובר בקרבה נפשית ופיזית לבית המשפט העליון, נעשה כמו בבריטניה, שיש 300-400 עורכי דין שעוברים סיווג והממשלה יכולה להשתמש בהם".
עריכה: איתמר זיגלמן
