"לא מיציתי עצמי בהפועל באר-שבע" אמר לפני פחות מחודש ימים ברק בכר, שאימן אז את הקבוצה. אבל מאתמול (ב) הוא כבר אינו מאמנה.
בכר עוזב את באר-שבע בתום 17 מחזורי ליגה, כשהיא במקום הרביעי בטבלה, עם 29 נקודות, ובפיגור של 14 נקודות מהמובילה מכבי תל-אביב. אני מתאר לעצמי שבכר מודע להחלשותה המדאיגה של באר שבע. ההפסד שנחלה שילשום, בתוצאה 1:0 להפועל תל-אביב, הוכיח לו עד כמה הקבוצה לא מתפקדת, וזאת חרף כל מאמציו הרבים לשפר את יכולתה.
בכר הוא מאמן טוב, ולעולם יזכרו לו את 3 האליפויות הרצופות, שהן הישג עצום בכל קנה מידה. כל קבוצה הזוכה באליפות, מונהגת על ידי בעל מקצוע יסודי ורציני. כזה הוא גם ברק בכר. ואולם גם כל מאמן, טוב ככל שיהיה, זקוק לכוכבי כדורגל כדי להצליח. ואמנם השילוב שבינו לבין כוכבים שהיו להפועל באר-שבע, דוגמת מיגל ויטור, ג'ון אוגו, מאור מליקסון, מאור בוזגלו, טוני וואקמה ואליניב ברדה, יצר את הנוסחה המנצחת.
ולא סתם הזכרתי את שמות אותם שחקנים. הבלם מיגל ויטור עדיין משחק, אבל הוא רחוק מכושרו המשובח. האחרים כבר אינם לובשים את מדיה. וזה הסיפור. הרכב היום שונה לחלוטין, ולכוכבים הגדולים שעזבו לא נמצאו מחליפים ברמתם. אף על פי כן ההתייחסות בתיקשורת לבאר-שבע, הייתה בטעות כאל קבוצה המסוגלת להמשיך להלהיב. והיא לא !
אני מבין לליבו של המאמן. לאחר שנים של תוצאות מרשימות, בהן על אינטר מילאנו, ברק יודע שהסתיימה תקופת הזוהר. לכן, זה בדיוק הזמן הנכון לפנות את מקומו, ולהישיר מבט לעתיד.