מה יעשו שכנינו הערבים עם תוכנית המאה?
שמרית מאיר פרשנית לענייני ערבים במספר הצעות • וגם: "האמריקאים מנהלים דיאלוג רק עם הימין הישראלי" - ומי מופתע מכך?
שמרית מאיר כתבת לענייני ערבים שוחחה עם אראל סג"ל על תוכנית המאה והביעה את עמדתה עליה. מהם הסיכויים שהפלסטינים יסכימו לשבת לדיון בעסקת המאה?
מהם הסיכויים שהפלסטינים יסכימו לשבת לדיון בעסקת המאה?
"נמוכים מאפס. הפלסטינים מלכתחילה לא היו אמורים להיות צעד בעניין והתוכנית הזו עוצבה בידיעה שהפלסטינים לא יהיו צעד בעניין. האמריקאים יאמרו שההצגה של התוכנית עכשיו כי עקב הנסיבות, שהם חיכו עד עכשיו והם לקראת תקופת בחירות. בהתחשב בעובדה שזו תוכנית שהיא בעצם דיאלוג בין ארה"ב לישראל בלי הפלסטינים, הערבים, המחנה הדמוקרטי או האירופים, המינימום שהאמריקאים היו צריכים להבטיח בהקשר הזה היא שיהיה להם קונצנזוס ישראלי. מה שקרה זו תופעה דומה שהתרחשה במשך עשרות שנים על ממשלים אמריקאים שפעם אחרי פעם היו מנהלים דיאלוג עם קבוצה מאוד מסוימת, אליטיסטית- ישראלית מהשמאל ואז היו מתפלאים שישראל מצביעה אחרת ממה שישראל המדומיינת בעיני רוחם הייתה נראית להם בחדרים הסגורים בוושינגטון. כיום קורה אותו הדבר – רק הפוך. הממשל הנוכחי מנהל דיאלוג רק עם הימין הישראלי ובעיקר עם הימין הדתי הישראלי. כעת הם מופתעים שהם עושים תוכנית שלום כשחצי מהציבוריות הישראלית לא עף על הדבר הזה".
כחול לבן אומרים שהם רוצים לספח בסופו של דבר את גושי ההתנחלויות, את הבקעה, את אריאל וכו'. אם כחול לבן הייתה עם המסרים של יריב אופנהיימר הייתי מבין את הטענה שלך אך כאן מדובר על מפלגה ששולחת לתקשורת את צביקה האוזר ויועז הנדל. או שהם עובדים על הציבור הישראלי ולא מתכוונים למה שהם אומרים.
"אתרחק מהדינאמיקה המיקרו פוליטית. אני רוצה להסביר מה היה הנרטיב. המחשבה הייתה להניח פרמטרים אלטרנטיביים לפרמטרים של קלינטון וקרי בתוכניות שלום קודמות. אם וכאשר יהיה דיאלוג אמיתי בהסדר. הוא יתחיל בנקודה אחרת מהנקודה המובנת מאליה של הפרמטרים הקודמים, כמו גבולות 67, מזרח ירושלים בשליטה פלסטינית וכו'. זו בעיני מחשבה שכישראלים היה נכון שנאמץ אותה, גם אם מדובר רק על אופן טקטי. מה שקרה זה שהפוליטי נפגש עם הסיפור המדיני ואנחנו רואים את התוצאה. הפלסטינים בצד השני יכולים לתהות אם הישראלים לא מסוגלים לעמוד מאחורי הדבר הזה – מה יגידו הדמוקרטים או הסעודים".
התוכנית הזו היא לא הקלאסיקה של חזון שתי המדינות בגבולות 76 אלא נוטה הרבה יותר ימינה. מה היכולת של האמריקאים לגייס לתוך הדבר הזה מדיניות ערביות נוספות מתוך הקשרים הטובים עם טראמפ והתלות הכלכלית בארה"ב? או שהערבים מחוץ למשחק?
"אני לא חושבת שמדובר פה בתמיכה אך לצורך העניין ההישג האדיר יהיה להבטיח שקט. אם האמריקאים יצליחו להעביר את הדבר הזה עם שקט תעשייתי בצד הערבי, ז"א שירדן תעשה מהלכים מרחיקי לכת כמו לסגת מהסכם השלום עם ישראל, ומצרים וסעודיה שומרים על שתיקה - זה יהיה הישג פנומנלי. המדינה הפלסטינית היא לא זכות מולדת, הפלסטינים יצרכו להראות לעולם ולעצמם שהם בשלים להקים מדינה שאינה מדינה ערבית כושלת וענייה. שפניהם באמת לשלום. לדבר הזה יש ערך חינוכי גם כלפי הפלסטינים וגם כלפי הישראלים והימין הרך שלא תומך בהקמת מדינה פלסטינית".
אני אמנם מתנגד להקמת מדינה פלסטינית אך אם ישכנעו אותי שמסוגלים לפרז את רצועת עזה ולשלוט בה בצורה אחידה - יכול להיות שדעתי תשנה. מה סיכויים שאבו מאזן ואנשיו יכולים להשתלט על עזה?
"ברור שבקונסטלציה הנוכחית זה לא קשור לכלום. אבו מאזן נמצא כעת בשלהי תקופת כהונתו. הנהגה פלסטינית עתידית יכולה לעשות מהלכים אחרים ממה שאנחנו רואים עכשיו. התנאי הזה של פתרון הסכסוך ולא להנציח אלימות הוא רציונל שיש בו היגיון. יש אלמנטים בתוכנית הזאת שהם חשובים מאוד. יש כאן אמירה חשובה בתפיסה שתעצב את העתיד, חבל מאוד שזה מתפספס בין העיסוק בחסינות של נתניהו וכן או לא נסיעה של גנץ לוושינגטון".
עריכה: איתמר זיגלמן
