"ככה אי אפשר לחיות"
ענת דוידוב התייחסה להשפעות הקשות של המתיחות הביטחונית בדרום: "להיות ילד פוסט טראומטי, זה להשתין במיטה, לחוות סיוטים, טראומה לכל החיים"
"לא נעים להיות אמא וילד ביישובי עוטף עזה. לא נעים לראות גן סגור - לא נעים לחיות ככה. אלה הם חיי התושבים בעוטף, שעוטפים בקושי את עצמם כי הממשלה לא עוטפת אותם, אלה הם חיי התושבים במשך כמעט עשרים שנה", אמרה ענת דוידוב בפתח התוכנית, והוסיפה לגבי הילדים שגדלו בצל המתיחות הביטחונית: "היום, הם בני 18 וכבר בצבא. חלקם התגייסו לשמור על הבית תחת ההגדרה 'נפגעי חרדה- פוסט טראומטיים'".
בהמשך התייחסה לאירוע שבו ראו את האמא מגוננת על הילד שלה בזמן אזעקת צבע אדום: "אתמול (א') קיבלנו עוד דוגמה קטנה לאימא לביאה, פתאום "צבע אדום", זה שוב תפס אותם לא מוכנים, כי בכל פעם זה בא בהפתעה. גם ההורים מפחדים, גם הם נפגעי חרדה ולא יכולים להמשיך לצבוע את העולם בצבעים ורודים, כשהכל מסביב שחור".
בסיום סיפרה דוידוב טיפה על שגרת החיים של ילדי העוטף: "להיות ילד פוסט טראומטי, זה להשתין במיטה, לחוות סיוטים, להסתגר בממ"ד מפחד, לישון עם אמא ואבא במיטה, טראומה לכל החיים. והממשלה הזאת, כמו אלה שקדמו לה, לא מספקת פתרונות לתושבים. אז בפעם הבאה כשיגידו לכם 'לא היו נפגעים בגוף, רק סתם כמה נפגעי חרדה', תיזכרו באימהות ובילדים שמתוכנתים להגיב לכל בום. ככה אי אפשר לחיות".
