הירוקים לא ישתו שמפניה מהגביע
דני דבורין על באר-שבע ששיחקה על הכבוד, ועל מכבי חיפה ששילמה ביוקר
"כל משחק הוא מחדש, וכל משחק הוא אופרה אחרת לגמרי". את המשפט הזה לא אמר אמש (ב) יוסי אבוקסיס, מאמן הפועל באר-שבע. הוא נאמר על ידי מרקו בלבול, מאמן מכבי חיפה, ולא אתמול, אלא בשבוע שעבר לאחר שקבוצתו הביסה את באר-שבע 0:4 בליגה.
מרקו כאילו הזהיר, או ניחש, שמשחק הגביע, מול אותה יריבה, יכול להתהפך ולסיים את חלום הזכייה בגביע, שלו ושל שחקניו. האופרה אכן ננעלה מבחינתם בהדחה מכאיבה. היא מכאיבה לא רק מפני שתמיד קשה להפסיד בבית. היא קשה שבעתיים משום שלמכבי חיפה התברר לפתע שהפועל באר-שבע הייתה הפעם קבוצה שונה לחלוטין. טובה דייה כדי לנצח 1:2 ולעשות את כל הדרך הארוכה לבירת הנגב בידיעה שביכולתה להציל את העונה.
אז מה קרה במשחק? קודם כל היה בו רצונה העז של הפועל לשחק על הכבוד שנירמס. מנגד הייתה גם תחושתם של הירוקים, שאף אם לא יהיו בשיא כוחם, יוכלו בכל זאת לעלות לחצי הגמר. לכן, לניצחון הליגה המוחץ שהשיגו על באר-שבע הייתה עבורם דווקא השפעה שלילית מכרעת אמש באצטדיון סמי עופר.
במאבק בין שתי קבוצות, כזה הנערך פעמיים בתוך 8 ימים, ישנו ללא ספק ההיבט המנטלי. ואם כאמור, יוסי אבוקסיס "ניגן" באותו שבוע על כבודם של שחקניו, הרי מרקו בלבול צריך היה להוריד את המכבים מההר אל קרקע המציאות. התשובה לשאלה מי מהם הצליח בכך יותר, תהיה תמיד מצויה בתוצאת המשחק.
אני לא מכיר שום תשובה אחרת.
