1,000 עובדי אל על נוספים צפויים להיות מפוטרים
יו"ר אל על אלי דפס הסביר את הסיבות: "המהלך הוא הגנה על שאר העובדים והגנה על אל על"
חברת אל על עתידה לפטר כ-1,000 עובדים ולדרוש מהטייסים והמנהלים בחברה לקצץ 20% משכרם, כל זאת תמורת הלוואה גדולה שביקשו מהמדינה כדי להבריא את החברה. החלטת החברה, דווקא בעת הזאת של חוסר הוודאות והחשש הגדול, עוררה ביקורת רבה. יו"ר אל על אלי דפס התייחס לטענות הנשמעות כלפי החברה ואמר: "נכון להתארגן בעת הזאת לתקופה של אחרי החל"ת. ככל שמוקדם ניערך לימים שלאחר הקורונה, אל על תוכל להגן על עצמה ועל אלפי העובדים שיישארו עובדיה".
יו"ר אל על התייחס להחלטת החברה וטען כי "יש לנו כמה נושאים שאנחנו צריכים לעשות באל על, ובכללם גם הצטמצמות כוח אדם, חוזי פני עתיד". הוא הסביר כי "הקורונה תהיה מאחורינו באיזשהו שלב, וככל שניערך מוקדם ככל הניתן לימים שאחרי הקורונה, חברת אל על תוכל להגן על עצמה. המהלך הוא הגנה על שאר העובדים, הגנה על אל על והגנה על התעופה הלאומית של מדינת ישראל". לדבריו, אל על "מחויבת להלוואות שהיא לקחה ולהגן על אותם אלפים שיישארו עובדי אל על".
כמו כן, הסביר כי "הדרישות של משרד האוצר בחלקן לגיטימיות. אומר האוצר - 'אתם מקבלים מאיתנו הלוואה, אני רוצה לוודא שאתם מחזירים אותה'. אנחנו אנשים אחראיים, אנחנו לא יכולים לקבל הלוואה מבלי להניח שנוכל להחזיר אותה. אתם יודעים כמה חברות תעופה בעולם קרסו? התמוטטו? התאחדו? בודדות נשארו בשמם כמו שהן לאורך כל השנים, אל על כן".
הוא הגיב לטענות שאל על הודיעה לוועדים שאם לא יתמכו בהחלטתה, החברה תקרוס תוך חודש ימים, ואמר: "מי יכול להשמיע איום כזה, אם לא גוף כמו אוצר? האיום לא נשמע מאל על, אין לנו כוונה, אין לנו רצון כזה, והלוואי שזה לא יקרה. אנחנו חושבים שבדרך המקובלת כמו שאנחנו עושים, זה לא רק פיטורי כוח אדם, זה תהליכי עבודה שונים ודברים שצריך לעשות אותם כצופים פני עתיד, אנחנו נחזק את החברה ולא נפרק אותה".
לדבריו, "גם העובדים מבינים שזו עת שצריך להשתנות". הוא סיפר כי החברה עברה תהליכי התפתחות טבעיים, "אל על קלטה 16 מטוסים חדשים, שהתחזוקה והניהול שלהם שונים לגמרי מהמטוסים שנפטרנו מהם. כלומר המטוס הזה זקוק לפחות תחזוקה, פחות ידיים עובדות, בהחלט לא צריך את היקף העבודה". עוד טען כי "ממילא אנחנו, כ-5,500 איש, נמצאים בחופשה ללא תשלום".
דפס סיכם ואמר: "נכון להתארגן בעת הזאת לתקופה שלאחר החל"ת ולחשוב איך החברה קמה על רגליה. אם אנחנו לא רוצים לחשוב על זה כעת, אנחנו מתבטלים, ואנחנו לא רוצים להתבטל. אנחנו כואבים את צמצום כוח האדם, חלקו כוח אדם זמני שמטבע הדברים היה מסיים את עבודתו, חלקו כוח אדם קבוע. חלק ניכר הוא כוח אדם שעתיד לפרוש בשנים הקרובות והתהליך הוא לנסות להוציא אותו לפרישה מוקדמת, כך שאנחנו מאוד רגישים, אבל לא מבטלים את זה שהצעדים באמת כואבים".
עריכה: עופרי גליכמן
