"אנחנו מחכים לאסונות כדי ללמוד"
"למה צריך לחכות עד הקושי, עד הכאב, עד האסון, כדי שנגלה שאנחנו בעצם כל כך דומים": אלון גל סירב להבין מדוע ישראל לא נערכה לנגיף הקורונה כראוי
אז למה אנחנו צריכים לחכות שיהיה פה קשה; למה צריכים לחכות עד שעולם שלם סובל מאיזה וירוס שמדביק את כולנו בכאב, בבדידות, בהתבודדות והפרדה. למה צריך לחכות עד הקושי, עד הכאב, עד האסון, כדי שנגלה שאנחנו בעצם כל כך דומים. כדי שנגלה בעצם שאחרי הכול, אנחנו ממש ממש אותו דבר. סובלים מאותם דברים, אוהבים את אותם דברים, כואבים מאותם דברים ובסוף תסתכלו ותראו כמה אנחנו תלויים זה בזה.
תראו כמה אנחנו תלויים, תסתכלו על השווקים, בזה שמדינות התנהגו באופן אחראי שיעשו את הדברים הנדרשים על מנת להשתלט על המגפה, או אחרת אנחנו סובלים מהסבל, מאותם דברים שהם לא מטפלים.
למה צריך לחכות?
זהו המין האנושי. כולנו.
אנחנו מחכים לאסונות כדי ללמוד.
אני מאוד מקווה שאפילו קצת קצת אחרי שאנחנו נתאושש מהאסון הזה ונקום על הרגליים ונחזור לשגרה, שנזכור את השיעור הגדול מכולם. או שנהיה תלויים זה בזה, או שנהיה תלויים זה ליד זה.
