השנה, ייערכו טקסי הזיכרון הממלכתיים לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה במתכונת שונה; לראשונה יתקיימו הטקסים ללא קהל, כאשר מגבלות הקורונה הובילו לביטול כמעט כל הטקסים ביום הזיכרון המתקרב. בעקבות המצב, נאסר על המשפחות השכולות להגיע לבתי העלמין הצבאיים ולהניח זרי פרחים על קבריהם, מה שגרר איומים מצד משפחות שכולות להפר ההנחיות ולהיכנס בכוח לבתי העלמין. יו"ר יד לבנים, אלי בן שם ופרופ' למשפטים יובל אלבשן דנו בסוגיה הקשה.
יו"ר 'יד לבנים', אלי בן שם סיפר כי במהלך החודש האחרון נפגש עם כל הגורמים הרלוונטיים לנושא בכדי לדון בתוכנית פעולה לאירועי יום הזיכרון, ובפרט לעליית המשפחות לבתי העלמין. "יו"ר המועצה הציבורית שהוא אח שכול, פרופ' מור יוסף וסמנכ"ל וראש אגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון אריה מועלם שגם הוא אח שכול, יו"ר ארגון האלמנות ואנוכי, הגענו למסקנה שאין ברירה - צריך להטיל סגר".
הסיבה שבן שם תומך בסגר כללי היא כי "70% מהמשפחות מעל 67, יש מעל 6,000 הורים שכולים מעל גיל 80, אסור לנו לסכן אותם. הקלישאה הזאת שכולם אומרים 'במותם ציוו לנו את החיים', אנחנו רוצים שהמשפחות יחיו ואין ברירה. לנו כל יום זה יום זיכרון ואנחנו נסתדר עם העניין הזה, עם כל הכאב והקושי", אמר.
הוא סיפר כי פנה לפני מספר ימים לראש הממשלה ולשר הביטחון וביקש מהם "לצאת במסע הסברה, כי היו איומים ויש גם עכשיו איומים ממשפחות, שהם יגיעו ויתעמתו עם שוטרים. ביקשתי שיצאו בהצהרה ברורה ויגידו – 'רבותיי, בפעם הראשונה ב-72 שנה לא יעלו לבתי קברות'". לדבריו, אתמול (א') שר הביטחון החליט על סגר אך "ב-10 בלילה אני מקבל מכתב של 'וואלה' להגיב על כתבה של פרופ' איתמר גרוטו ממשרד הבריאות, שהחליט שאפשר לעשות הקלות למשפחות שעולות לבית הקברות".
הוא החליט לפנות ללשכת ראש הממשלה בעקבות דבריו של פרופ' גרוטו, במטרה להבין היכן הדברים עומדים, "אמרו לי שהוא לא מחליט. אני מקווה שראש הממשלה יקבל את ההחלטה הנכונה", סיפר. לדעתו של יו"ר 'יד לבנים', "זה פוגע במשפחות השכולות, הרי אומרים לנו תשבו בבית, כולכם ברמת סיכון גבוה. בהר הרצל יש לנו 4,000 קברים, נניח שדיברנו על לתת למשפחה גרעינית של 5 אנשים לעלות? מדובר ב-20,000 איש שיהיו בהר. חוסר היגיון, חוסר ניהול", התרעם.
פרופסור יובל אל-בשן התייחס לדברים שאמר יו"ר 'יד לבנים' והודה כי "אני מבין את הטעמים וההצדקה, אני לא רוצה לסכן חלילה איש, אני גם בא ממשפחה שיש בה הרבה שכול", אך סייג זאת ואמר כי "המדיניות שמנהל היום משרד הבריאות היא מדיניות של שחור ולבן מוחלט, אני לא קורא לזה ניהול. אפשר לקחת את אותן משפחות, אותן חלקות ולחלק ליומיים, להמליץ לאנשים מעל גיל 80 לא לבוא, להביא רק את המשפחה הגרעינית, או לחלק קצת יותר מיומיים, אתה עדיין עושה משהו סמלי. פשוט? זה לא. זה נוח? לא. זה אפשרי? אני חושב שכן".
פרופ' אל-בשן כתב מאמר דעה על הנושא ב'גלובס' וסיפר כי "מאז שפרסמתי את הטור קיבלתי לפחות 100 פניות, אולי קצת יותר, של משפחות שאומרות אנחנו מוכנות לעמוד בתנאים האלה וכמובן מיליון מתנדבים שמוכנים להסיע". הוא הביע את דעתו על האפשרות להטיל סגר כללי ביום הזיכרון והודה כי "הטלת הסגר מוחלט היא לכשעצמה גורמת לי לכזה חוסר נוחות, אני לא מצליח להבין - אין דרך שבכל זאת אפשר?"
לכן, הציע פרופסור אלבשן "לעשות פתרון שאותן משפחות שרוצות לעלות, תעלנה בלי לסכן, לא את עצמן ולא אף אחד אחר". הוא הוסיף ואמר כי "נכון שזה לא יהיה כמו יום זיכרון רגיל כי לא כל ה-20,000 יעלו ויפקדו את הר הרצל בבת אחת, אבל אתה מראה שעושים פה איזשהו מאמץ. היום הזה הוא כן יום מיוחד, ברור שכל 364 הימים האחרים זה ימי זיכרון, אבל פה כולנו מצדיעים, כי השכול הזה הוא לא סתם שכול, הוא שכול לאומי".
בן שם חשף כי לאור תמיכתו בסגר ובאיסור העליה לבתי העלמין ביום הזיכרון, "קיבלתי קללות ונאצות היום בטלפון, איך אני תומך בסגר. אני לא שופט הורים שכולים, מקבל את זה באהבה. אבל אני רוצה להתחבר לדברים של פרופ' אל-בשן, 80% מהמשפחות מעל גיל 67, אז מי יגיע? אם יגידו ל-20% להגיע - גם ה-80% יגיעו. יעמדו שוטרים ויבדקו אחד אחד? הקהל הוא ממושמע אבל זה בלתי אפשרי. בקרית שאול יש 3,500, בהר הרצל 4,000, מה שהוא הציע ואני הצעתי בהתחלה, לקחת 5-6 ימים קודם לכן ולחלק את המשפחות? ביום הזיכרון זה כבר לא מעשי".
עריכה: עופרי גליכמן