103FM
103FM
האזנה לשידור החי
עכשיו בשידור
ינון מגל ובן כספית

"לבג"ץ אין סמכות להתערב בחוקי יסוד"

שרת המשפטים לשעבר איילת שקד התייחסה ליתרונות של איכון סלולרי, ואמרה: "שליש מכמות החולים איתרו בזכות זה, לא מצאו אלטרנטיבה אחרת"


כחלק מהמאבק במגפת הקורונה אושר להפעיל אמצעי איכון סלולריים של שב"כ בתקנות לשעות חירום, זאת במטרה להתחקות אחר חולי קורונה והאנשים שהיו בסביבתם. שופטי בג"ץ קבעו כי על מנת ששב"כ יוכל להמשיך את המעקב הסלולרי, יש צורך בחקיקה מסודרת. בנוסף, קיבלו את המתווה אשר לפיו לא יתבצע איכון מסוג זה בקרב עיתונאים שאובחנו כחולים בנגיף. סביב הנושא הזה עלתה לשידור שרת המשפטים לשעבר איילת שקד ('ימינה') והביעה את דעתה. בהמשך התייחסה למעמדם של המסתננים: "בג"ץ מרוקן את הממשלה מכלים להתמודד עם עניין המסתננים" .

שרת המשפטים לשעבר, ח"כ איילת שקד, הסבירה כי האיכון הסלולרי יימשך, "רק ביקשו שזה יהיה בחקיקה ראשית ולא בתקנות שעת חירום. צריך להבין שזה כלי באמת קיצוני שמופעל בדרך כלל נגד ארגוני טרור, אבל אנחנו נמצאים במצב קיצוני. מצב בו יש מיליון מובטלים, משביתים את המשק ואנשים מאבדים את חייהם - זה מצב קיצוני. לכן, אני חושבת שהשימוש בו הוא נכון כל עוד נעשה בפיקוח הדוק של הכנסת, שזה מה שאנחנו עושים היום בוועדת חוץ וביטחון".

לפני כחודשיים כאשר נגיף קורונה פרץ בישראל, התחזיות היו קשות, הצפי היה של אלפי קורבנות בנפש וחולים. כיון, חודשיים לאחר מכן, מספר המתים מהנגיף עומד על 202. חברת הכנסת התייחסה לנתונים ואמרה כי "המצב כרגע טוב, המצב בישראל טוב, אין סיבה לא לפתוח את כל המשק ולהחזיר את מערכת החינוך לתפקוד ואם האנשים ישמעו להוראות של משרד הבריאות, ישמרו על ריחוק חברתי, ישימו מסכות, לא ילחצו ידיים וישטפו ידיים- יהיה אפשר לחיות עם הקורונה".

ח"כ שקד, שידועה בדעותיה הנחרצות כנגד בג"ץ, הביעה בסוגיה זו תמיכה בפסיקת בג"ץ. "הכלי הזה הוא חשוב. בג"ץ אומר – 'אם אתם רוצים להשתמש בו, תעשו אותו בחקיקה ראשית. שליש מכמות החולים אותרו באמצעות הכלי הזה וחצי מהכמות מאז שהתחילו להשתמש בו". השר שטייניץ עומד בראש צוות ועדת שרים שבודקת את הכלי הזה וגם אלטרנטיבות אחרות, ואין אלטרנטיבה אחרת כרגע, זה הכלי הכי טוב", אמרה השרה לשעבר.

"בג"ץ מסכל את מדיניות ההגירה של ישראל"

השרה לשעבר טענה כי קיימת בעייתיות בפסיקת בג"ץ, "היא החריגה עיתונאים, עשתה אפליה לטובת העיתונאים, שזה דבר באמת לא מתקבל על הדעת", אמרה ח"כ. "גם החיים של מי שבא במגע עם עיתונאים חשובים. סולברג היה בדעת מיעוט נגד ההחרגה של עיתונאים, חיות ומלצר קיבלו את העתירה של ארגון העיתונאים והחריגו אותם", הוסיפה. היא הסבירה כי משמעות הדבר שעיתונאי אשר "נמצא חולה קורונה, אם הוא רוצה, הוא יכול לעתור לבג"ץ כדי למנוע את השימוש בכלי. זה החרגה שאינה במקומה".

יתרה מכך, שרת המשפטים לשעבר הסבירה כי שימוש באמצעי האיכון לא מהווה פגיעה בציבור העיתונאים, "זה לא עניין של חסיון מקורות כי אף אחד לא מסתכל לתוך התוכן של הפלאפון, מסתכלים מי היה בסביבתכם. אם היה בסביבתך, הוא היה מקבל הודעה דיסקרטית. זה לא חשיפת מקורות וזו אפליה לרעה". עוד טענה כי "אפשר להגיד את זה גם על פוליטיקאים שנפגשים עם אנשים שלא רוצים שידעו נפגשו איתם. מה לעשות? אנחנו נמצאים בתקופת חירום".

מלבד פסיקת בג"ץ בעניין האיכון הסלולרי, בג"ץ פסק כי 'חוק הפיקדון והמסתננים' לא חוקי. חוק זה קובע כי בכל חודש יופרשו 20% ממשכורתם של העובדים הזרים וכאשר יעזבו את הארץ, יקבלו את מלא הסכום כתמריץ. ח"כ שקד הביעה את דעתה על כך. "זה פסק דין שערורייתי. בג"ץ לאורך השנים מסכל פעם אחר פעם את מדיניות ההגירה של משלת ישראל. זה התחיל ב-3 פעמים שפסלו את החוק למניעת הסתננות, אחר כך הקשה מאוד על מתווה 'מדינה שלישית', ועכשיו שכבר באמת עשו מתווה שהוא 'סופר' הגיוני, שזה בסך הכול לחץ כלכלי על המסתננים לעזוב, גם את זה בג"ץ 'מקריס'".

עוד אמרה ח"כ כי "זו פסיקה בעיני שהיא חמורה, כי באמת בג"ץ מרוקן את הממשלה מכלים שאיתם היא יכולה להתמודד עם תופעת המסתננים, או עם הלחץ עליהם לצאת מרצון. סך הכול רעיון הפיקדון היה הגיוני, זה היה לתת להם תמריץ כלכלי לעזוב. צריך לקרוא גם את הפסיקה של סולברג שאומר מדוע בג"ץ לא צריך להתערב, שווה לקרוא".

"שינוי של שיטת משטר בשבוע"

כשרת המשפטים פעלה חברת הכנסת שקד רבות בכדי לשנות את הרכב השופטים, "מה שאמרתי כשרת משפטים נכון, השופט יוצק לתוך פסקי הדין את תפיסת העולם שלו וסט הערכים שלו. הדרך היחידה והכי נכונה לאזן את בג"ץ זה למנות שופטים שמרניים. השופטים שאני מיניתי הם עדיין צעירים ובג"ץ יושבים לפני שיטת ה'סניורטי', הותק, לכן רובם בהרכבים קטנים לא נמצאים. לכן, חשוב מאוד להמשיך במינוי שופטים שמרנים, זה הדבר הכי משמעותי. לצערי הליכוד נתן את תיק המשפטים ואת השליטה בוועדה למינוי שופטים לשמאל - בשנים הקרובות שוב נלך אחורה בנושא הזה, חבל מאוד".

על האפשרות שימנו 'שופטי ביניים', שופטים שאינם מזוהים עם הצד השמרני או הליברלי, אמרה: "כשמביאים מישהו באמצע זאת לא הדרך לעשות שינוי. צריך שיהיה חצי-חצי, מחנה השמרניים ומחנה הפרוגרסיביים-ליברליים. חסר לנו עוד 2-3 שמרניים, כדי שיהיה חצי-חצי, והייתה כאן הזדמנות לעשות את זה". כמו כן, התייחסה לאפשרות שבג"ץ יתערב בהסכם האחדות של ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר כחול לבן בני גנץ. "חוקי הרוטציה שמועברים ברגעים אלה בוועדה - יש שם בעיות קשות מאוד. עושים שם בעצם שינוי של שיטת משטר בשבוע ולכן לדעתנו זה חייב להיות בהוראת שעה ובטח אי אפשר לשריין את החוק הזה מעל 61".

לדעתה, "בנוסח כפי שהוא עכשיו אין לי ספק שבג"ץ יתערב. הם צריכים לעשות עבודה בוועדה, לנו יש הסתייגויות, אפשר לשנות את החוק כך שאני מקווה שבג"ץ לא יתערב. אני חושבת שלהתערב בחוקי יסוד זה דבר שאין לו שום סמכות, לבג"ץ, לעשות. אבל גם אי אפשר לחוקק דברים שהם לא סבירים ולא מתקבלים על הדעת ולכן יש שינויים שצריך לעשות בחוק הזה".

חברת הכנסת טענה כי "יש שם כל מיני דברים מאוד מוזרים שנכתבו בחקיקה. אנחנו הגשנו הסתייגות עם פסקת התגבורת, גם רחבה וגם פסקת התגברות ספציפית בנושא המסתננים. זה דבר שיש לו תמיכה רחבה גם בליכוד ובוא נראה אולי נצליח להעביר את זה במסגרת חקיקת הרוטציה המוזרה הזאת". לסיום, דנה באפשרות כי 'ימינה' תיכנס לממשלת האחדות המסתמנת ואמרה כי "הייתה שיחה טובה בין ראש הממשלה ובין בנט בשבוע שעבר. מאז לא הייתה התקדמות ונדע בטח עוד שבוע-שבועיים. או שנהיה באופוזיציה או שנהיה משפיעים בקואליציה". 

 

עריכה: עופרי גליכמן

27/04/2020
הישארו מעודכנים

איילת שקד
איילת שקד  |  צילום: מרק ישראל סאלם\ פלאש90