"לבנון לא עזבה אותנו"
רה"מ החליפי רא"ל (מיל') בני גנץ בשיחה עם רוני דניאל, אלון בן דוד ויואב לימור על יום הזיכרון שלו: "אנחנו חייבים לעשות כל מאמץ להשיב את הבנים"
הרמטכ"ל לשעבר וראש הממשלה החליפי בהווה, בני גנץ, שוחח עם חברי הקבינט על משמעות יום הזיכרון עבורו לאחר כארבעה עשורים של שירותו הצבאי, ואמר: "פחות או יותר שליש מחיי ביליתי בלהיכנס ולצאת מלבנון כל הזמן. אנחנו אומנם יצאנו מלבנון אבל לבנון לא עזבה אותנו". הוא שיתף בתחושות הקשות שמלוות אותו מאז ועד היום, ואמר: "עוצמת הכאב בלתי ניתנת להסברה".
הרמטכ"ל לשעבר, ראש הממשלה החליפי ויו"ר כחול לבן בני גנץ, נזכר בתקופת שירותו בלבנון, כאשר נכנס חייל צעיר וסגר את השער בשנת 2000 כתת אלוף: "זה באמת שני לילות מאוד משמעותיים, כי האחד מהם פותח לי את שנות לבנון, שנים רבות, והאחר סוגר אותן. פחות או יותר שליש מחיי ביליתי בלהיכנס ולצאת מלבנון כל הזמן. אנחנו אומנם יצאנו מלבנון אבל לבנון לא עזבה אותנו. מראש הנקרה במערב ועד הר דוב בצפון, לא התנסינו בפעילות מבצעית שלא איבדנו בה חברים ונופלים, באמת לאורך הרבה מאוד שנים".
"מושא השכול הראשי של אנשים בגילי הוא בעיקר לבנון, המבוגרים ממני סוחבים את מלחמת יום הכיפורים או ששת הימים. אנחנו כבר מתחילים לאבד את הדורות של הקמת המדינה, זה מאוד קשה", אמר. הוא סיפר על היכרותו על רס"ן אורי אזולאי ז"ל שהיה בן 26 במותו ונפל בעת מילוי תפקידו. "אורי אזולאי, בן קריית שמונה ששירת בדובדבן, במטכ"ל ובצנחנים והיה אצלי מ"פ. אורי היה קודם כל אדם מדהים, היה מ"פ אצלי בחטיבה. הייתה לי בעיה בפלוגה אחרת כשהוא סיים להיות מ"פ והוא בא והתנדב לפקד על הפלוגה המסייעת של גדוד 202. אמרתי לו – 'אורי זה הדבר הכי קשה שצריך לקרות פה עכשיו', הוא אמר – 'אני הולך לעשות את הסיפור הזה'. אורי נהרג באירוע הזה ואבל כבד ירד עליו בחטיבה", אמר הרמטכ"ל לשעבר.
הוא נזכר ברגע בו "עמירם לוין שהיה אלוף פיקוד צפון התקשר להגיד לי שאורי נפל. היה אובדן גדול קודם כל לחייליו אחר כך לפלוגה, לגדוד ולחטיבה. אורי היה מגיע להיות קצין בכיר ללא כל צל של ספק, וכמובן למשפחתו, משפחה גדולה וענפה בקריית שמונה". הוא הוסיף ואמר: "קריית שמונה איבדה בן. נראה לי כל כך מדויק להגיד את זה על אורי, שהיה באמת איש אמיץ מאין כמוהו". כמו כן, הוא סיפר כי הדליק נר לזכרו של רס"ן חגי בן ארי ז"ל. "חגי היה מפקד סיירת צנחנים במבצע צוק איתן, הוא מונה לפני כן לתפקיד אך לא הספיק להיכנס אליו תוך כדי הלחימה. הוא מרמת הגולן, משפחה נהדרת שאביו גם כן מפקד בצבא במערך המילואים, אלוף משנה. הוא נפצע באורח קשה מאוד בקרבות ברצועת עזה ושכב פצוע קשה במשך תקופה מאוד ארוכה אחר כך, ובסוף נפטר. הוא בעצם החלל האחרון של מבצע צוק איתן, לוחם למופת שאני שמח שאליעזר שהיה מח"ט החטיבה בא והעניק לו את המינוי בפועל, גם בשכבו במיטה בבית חולים".
"זו הצוואה וחייבים לשמור על זה"
בהמשך הוא נזכר כאשר היה נאלץ לבשר כי יקיריהם לא ישובו והודה כי "הסיטואציה של לבוא למשפחות היא סיטואציה קשה בצורה בלתי רגילה". הוא הסביר כי עוצמת הקושי השתנתה בהתאם לסיטואציה. לדבריו, יש הבדל בין לבוא למשפחה שכולה "אם היית איתם בתוך הקרב ואתה לא נהרגת והם כן ואתה מסתכל להם בעיניים". לעומת מצבים בהם "אתה בא למשפחות שכולות שאיבדו את בניהם עקב השירות, אבל לא בנסיבות קרביות ואתה חסר אונים במידה מסוימת". הוא נזכר בלילה "בו נכנסו כוחות צה"ל במבצע צוק איתן לתוך רצועת עזה ואני יושב בבור במטכ"ל. אני רואה את הכוחות צועדים פנימה ואני יודע שלא כולם הולכים לחזור, זה מאוד קשה".
הרמטכ"ל לשעבר הסביר כי "יום השואה ויום הזיכרון אלה הימים הכי משמעותיים שיש. זה רק מראה לנו שאנחנו באמת מחזיקים תחת הידיים אנשים נפלאים, מסורים, מוכנים לכל מעשה, מוכנים לשלם כל מחיר. אנחנו לא יכולים לתפקד כשחשיבת השכול מלווה אותנו. את זה אנחנו צריכים לזכור. אנחנו צריכים לזכור את שאול, גולדין לצידם של אברה והישאם שנמצאים ברצועת עזה, אנחנו מחויבים לעשות כל מאמץ כדי להשיב את הבנים".
לסיום, רב אלוף במיל' בני גנץ אמר כי "בעיני יש צמד מילים שחייבות להיאמר ביחד – 'עוצמה ומוסריות'. כמה שזה נשמע פומפוזי זו האמת לאמיתה. אנחנו חייבים להיות פה חזקים כי אם לא נהיה חזקים לא נחיה פה. אנחנו חייבים להיות מוסריים כי אם לא נהיה מוסריים מי אנחנו בכלל שנחיה פה? צמד המילים הזה מקפל את כל החוויה שלי כבן למשפחה ניצולת שואה וכמי ששירת כמעט 4 עשורים בצה"ל, מחייל ועד רמטכ"ל, וכמי שעתיד להיות שר הביטחון וראש הממשלה. אני מבין את הצורך הזה בשילוב של עוצמה ומוסריות והיכולת לתרגם את זה לשפת המעשה, הן בתחום העוצמה והן בתחום ההתנהגות המוסרית מבחינה לאומית, אישית, וחברתית. זו הצוואה וחייבים לשמור על זה".
עריכה: עופרי גליכמן
.
