"בתקופת הקורונה - עלייה מטורפת באלימות במשפחה"
ענת ניר, ממובילות מחאת הנשים: "המצב שלנו לשנת 2020 הוא גרוע מאוד" • והוסיפה: "אחד מהמענים שהכי חסרים הוא טיפול לגברים אלימים"
ענת ניר, ממובילות מחאת הנשים ומקימת המטה הפמיניסטי לשעת חירום סיפרה על הצורך המיידי בתוכנית חירום לאומית שתתמקד בטיפול באלימות במשפחה. "בתקופת הקורונה אנחנו רואות עלייה מטורפת באלימות במשפחה. זה שאנחנו חברה אלימה שנשים לא שוות בה, זה לא סוד", אמרה, והוסיפה: "אחד מהמענים שהכי חסרים זה טיפול לגברים אלימים שלא קיים. 60% מהגברים שעברו טיפול, החלימו מהאלימות ויצאו למערכות יחסים תקינות בהמשך הדרך".
מתחילת שנת 2020 נרצחו בישראל 10 נשים, 6 במהלך תקופת הקורונה. ענת ניר, פעילה חברתית ופוליטית שהייתה ממובילות מחאת הנשים בשנת 2018, התייחסה למצב בישראל והסבירה את הסיבה למחאה שארגנה בזמנו והקשר למצב כיום. "הסיבה שיצאנו למחאה הייתה מאוד ברורה, התקציב של תוכנית החירום הלאומית למאבק לאלימות במשפחה. תקציב של 250 מיליון שקלים שאושר אגב ב-2017 אך לא יועד למשרדים, וכשיצאנו למחאה המטרה הייתה להעביר את התקציב התקוע ואכן התקציב עבר. 50 מיליון השקלים הראשונים עברו מיד לאחר המחאה", סיפרה.
אך לא לאורך זמן, "התבשרנו בינואר האחרון שמאחר ולתקציב לקח זמן לעבור והוא הועבר לקראת סוף 2019, 20 מיליון חזרו בחזרה בגלל שלא השתמשו בהם או לא מיצו אותם, וככה למרות שהמשרדים עשו כותרות התקציב בסופו של דבר לא עבר", אמרה. זו הסיבה שבשבוע שעבר "יצאנו למחאה ב-16 מוקדים, במיוחד בגלל שבתקופת הקורונה אנחנו רואות עליה מטורפת באלימות במשפחה. המצב שלנו לשנת 2020 הוא גרוע מאוד", טענה.
נשים רבות מוצאות עצמן במערכת יחסים אלימה וניר הסבירה כי במקרים רבים הן לא עוזבות בגלל המחיר הכלכלי, "בכל החברות בעולם, ובחברה הישראלית שהיא חברה צבאית, באופן כללי מקובל שגבר הוא חזק, לוחם, מגן, תותח, ואישה צריכה למצוא עם מי להתחתן. באופן אובייקטיבי, גם אם נגיד שזה לא המסרים החינוכיים שאנחנו מקבלות, אנחנו מרוויחות 27% פחות שעתי, פחות עצמאיות כלכלית לעזוב מערכות יחסים שאינן מיטיבות איתנו, פחות רכוש רשום על שמנו, יש פחות חירות לנשים בחברה".
למעשה, "אם אני שולט בך ובהכנסה שלך, איפה תסתובבי בגלל זה, באפשרויות שלך ובאופציות שלך לעזוב אותי, עוד לפני שאני מרים עליך יד - אני אלים", אמרה. "יש חוק שעומד בעניין הזה שאנחנו שותפות לקידום שלו, חוק של אלימות כלכלית במשפחה. אותו דבר היה עם אלימות מינית, לפני זה לא היה לנו כלי להגן על עצמנו, גם היום הכלים מוגבלים. אנחנו חברה אלימה והעולם הוא מקום אלים לנשים שאינן שוות בו", אמרה. לכן לטעמה תקציב החירום על סך 50 מילון השקלים, "לא יעזור בהרבה אבל יעזור לתופעות שבקצה. אין ספק שהעבודה שצריכים לעשות, לא 50 מיליון ולא 200 מיליון יספיקו לזה, אבל מצד שני צריך תקנים לעובדים סוציאליים".
הערכה: 2 מיליון בני אדם במעגל האלימות
בהמשך דבריה ניר הסבירה מה הופך את הרצח לכל כך משמעותי, "הוא מצליח להביא אותנו לשיחה הזאת ואנשים מאזינים לנו, אבל אין ספק שנדרשת פעולה חינוכית, להסביר לילדים איך משחקים בנים ובנות, מה התפקידם של בנים ובנות בחברה". היא ציינה את פעילותה של "לילי בן עמי, אחותה של מיכל סלה ז"ל שנרצחה. רוני קובן עשה סרט כפול על העניין הזה, עוררה הרבה מודעות בשבועות האחרונים, היא בעצמה אשת חינוך שמתעקשת ומתעסקת בהרבה עבודה עם משרד החינוך על תוכניות חינוכיות".
כמו כן, היא שיתפה בנתונים והממצאים אודות תופעת האלימות כנגד נשים, ואמרה כי "אין קשר למעמד, מוצא או מגזר. הבעיה שיש לנו בחברה ערבית קשורה לכמות הנשק יש בקהילה הערבית - במקום בו יש יותר נשק חם יש יותר רצח נשים, זה לא נתונים רק מהארץ אבל נכונים גם בארץ. רוב הנשים הנרצחות הן יהודיות. הרבה מהרצח של נשים הוא בנשק. אחד המענים שהכי חסרים לנו זה טיפול לגברים אלימים שלא קיים. יש 13,000 נשים במדינת ישראל שידועות כרגע למשטרה ולרווחה, שכבר בא ואמרו 'יש לי אלימות בבית', מוכות או שאיימו עליהן ברצח".
ניר הבהירה כי אלו רק הנתונים הידועים, "יש הרבה יותר נשים מוכות בישראל. משרד הרווחה, בשיחה איתנו לפני כמה ימים, העריך שיש 2 מיליון בני אדם בישראל שהם תחת אלימות או חשופים לאלימות במשפחה, זה כולל ילדים, כולל חשיפה לאלימות בסביבה. 13,000 נשים בישראל כבר הגיעו למצב של להגיש תלונה במשטרה או פנו לעובדות סוציאליות ברווחה". לדבריה, "לא מטפלים בגברים מכים, 2 מתוך 3 הרציחות שהיו לנו בשבועות האחרונות אלה גברים שישבו בכלא בגין אלימות במשפחה, כבר ריצו מאסר יצאו והשלימו את המלאכה. יש לנו בעיה שבתים טיפוליים לגברים תקועים, יש לנו בעיה שהרחבת המענים לגברים אלימים ששוחררו מהכלא טרם מבוצעים, בעיה באיסוף הנתונים".
ומה הפתרון? "כסף, כי אנחנו צריכים תקנים לעובדים ומטפלים סוציאליים. מענים שפתיים של המשטרה, כי הרבה נשים ממוצא שונה לא מקבלות מענה בשפה שהן מבינות מספיק. הכי חשוב - איסוף נתונים. יש לנו מחסור עצום באיסוף נתונים, פנינו במכתבים ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה, למל"ל, לממשלה והמון גורמים שאוספים נתונים. לתת טיפול לגברים, להרחיק אותם מהבתים, להרחיב את המענים לגברים אלימים".
לסיום, ניר התריעה: "אם לא נגדל פה דור שיהיה מודע יותר מגדרית ,בנים ובנות שמודעים אחרת לחופש שלהם להתנהל ולמחויבות שלהם במערכות יחסים - תהיה לנו בעיה".
עריכה: עופרי גליכמן
