"השופטים לא מעוניינים במשפט ראווה אלא בעובדות"
עו"ד אורון שוורץ, מומחה למשפט פלילי, לקראת משפטו של ראש הממשלה: "ברור שדיון משפטי נערך גם בזירה הציבורית"
בעוד 3 ימים, באופן חסר תקדים, יעמוד ראש ממשלה מכהן במדינת ישראל למשפט פלילי. המומחה למשפט פלילי עו"ד אורון שוורץ (שוורץ-נרקיס) התייחס לפתיחת משפטו של בנימין נתניהו, ועל החלטת ביהמ"ש שלא לאשר את היעדרותו מדיון הפתיחה בו יוקרא כתב האישום: "כמובן שהאווירה הציבורית מסוימת וגם השופטים קוראים עיתונים. יש הרכב שופטים מקצועי שלא מעוניין במשפט ראווה אלא בראיות".
גיא פלג תהה האם לדעתו של עו"ד אורון שוורץ (שוורץ-נרקיס) ראש הממשלה בנימין נתניהו יכול לקבל משפט צדק לאחר שהתקשורת עסקה ועוסקת רבות בעניינו. שוורץ הסביר כי "בסופו של יום כשאנחנו מנהלים הליך פלילי יושבים שופטים והם מזיזים עד כמה שהם יכולים את רעשי הרקע, הם מקשיבים, שואלים שאלות, הם רוצים לראות ראיות, לא מסתמכים על תחושת בטן ואני מאמין שכך יהיה גם כאן".
יש הטוענים כי השופטים אינם אובייקטיבים במשפטו של נתניהו וכי למעשה הכריעו את גזר דינו, זאת לאור הסיקור התקשורתי הנרחב על הנושא. המומחה למשפט פלילי אמר כי הדבר "תמיד מזכיר לי, להבדיל אלפי הבדלות, שאחת הטענות שטוען סרווציוס במשפט אייכמן היא שאייכמן לא יכול לקבל צדק במדינת היהודים. הוא טוען טענה נוספת, שבידי התקשורת במשך שנה שהוא יושב במדינת היהודים הוא כבר נשפט. כמובן הטענה הזאת נדחית כי יושב שם הרכב שופטים מאוד מקצועי שלא מוכן לנהל קרקס תקשורתי ולא מוכן לנהל משפט ראווה".
פרקליטיו של ראש הממשלה הגישו בשמו בקשה לביהמ"ש לאפשר את היעדרותו מדיון הפתיחה שעתיד להתקיים ביום ראשון הקרוב, אך ביהמ"ש דחה את בקשתם. עו"ד שוורץ נזכר בצעירותו כאשר ייצג "גברת ממשפחה לא כל כך נחמדה שהסתבכה בתיק באילת אבל היא גרה בחיפה. יום אחד היא אומרת לי 'אני לא רוצה להגיע לדיון שלנו מחר באילת', אמרתי לה – 'את כלת השמחה', אז היא אומרת לי משפט שעד היום חקוק לי בראש – 'ממש לא מעניין אותי'".
"דיון משפטי לא נערך רק בבית המשפט"
ניסים משעל תהה האם לדעתו השופטים יעמדו בניסיונות ההגנה להתיש את ביהמ"ש, על ידי בקשות שונות ומשונות, רק בכדי לערער על כל התביעה. שוורץ הודה כי הוא "לא יודע עד כמה זו התשה שאיננה מוצדקת משום שסנגור באמת זקוק לכל החומרים שלו. לסנגורים אין רשות חוקרת, הם לא יכולים לבצע מעצרים ולא יכולים להגיע לחומרים שלפעמים צריך להגיע אליהם ונמצאים בידיים של רשות כזו או אחרת. לכן, אני לא בטוח שזו התשה לא עניינית. להגיש בקשות לחומרי חקירה, זה חלק מהעניין במשפט פלילי, זה חלק מהזכויות של נאשם. כדי לנהל משפט אמיתי צריך להעניק באמת את כל החומרים האלה".
אך הוסיף כי "שופטים וודאי מסוגלים לפרק מוקשים בדרך וזה מסוג התיקים שיקבעו לנו, כמעט כמו ג'ורי (חבר המושבעים) אמריקני, שמכנסים אותם כמו בשירות מילואים לשבועיים או לחודש ולפעמים צריך גם יותר. יקבעו את המשפט הזה 3 פעמים בשבוע, לפעמים גם 4 פעמים בשבוע ויסיימו אותו". הוא ציין שכיום "זה נעשה יותר ויותר במשפטים בהם יש הרבה עדים והרבה מאוד ראיות. אני מאמין שזה מה שהולך לקרות שם".
גיא פלג התייחס למערכה הציבורית המתנהלת לצד המערכה המשפטית ותהה האם לדעתו של שוורץ ראוי שסנגורים ישתתפו במערכה התקשורתית. זאת לאור ההודעה לעיתונות שמסרו סנגוריו של נתניהו, בה הטיחו האשמות כבדות בפרקליטות. המומחה למשפט פלילי השיב כי אינו "בטוח שיש דבר כזה טענות משפטיות על מצע מנותק, משום שהזירה התקשורתית, בכל תיק שיש בו פרופיל תקשורתי ממוצע עד גבוה, היא חלק מהזירה שגם אותה צריך לנהל. אם יש טענות כאלה, אני חושב שבחברה דמוקרטית אנחנו יכולים לסבול גם את הטענות האלה".
כמו כן, שוורץ הסביר כי "דיון משפטי לא נערך רק בבית המשפט, הוא באמת נערך גם בזירה הציבורית ולכן השאלה אם זה לגיטימי או לא לנהל את זה גם בפלטפורמות הציבוריות שאינן משפטיות נטו? לפעמים אין לך ברירה. ברגע שתיסגר הדלת אתה תצטרך לטעון רק טענות משפטיות, לעבוד רק עם הכלים המשפטיים שיש לך. אבל כשאתה מנהל משפט, בעיקר משפט עם פרופיל תקשורתי גבוה, זירה ציבורית היא לא זירה שאתה רשאי להפקיר אותה, הרבה פעמים זו חלק מהעבודה שלך".
עריכה: עופרי גליכמן
