"מבחינה מקצועית אין שום סיבה לסיפוח"
האלוף (מיל') יעקוב עמידרור התייחס לתוכנית החלת הריבונות: "הייתי מספח רק את בקעת הירדן, שם יש קונצנזוס בחברה"
האלוף (מיל') יעקב עמידרור, ראש המטה לביטחון לאומי לשעבר וכיום עמית בכיר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון שוחח עם בן כספית וינון מגל ב-103fm על תוכנית המאה. הוא הביע את דעתו על החלת הריבונות ביהודה ושומרון ועל המשמעויות המקצועיות של יישום התוכנית בפורמט הנוכחי שלה. כמו כן, השווה את תוכנית המאה להסכמי עבר שחתמה מדינת ישראל, ואף הביע את דעתו על האזורים שנכון למדינת ישראל לספח, מבחינה לאומית ומבחינה ביטחונית.
תוכנית המאה של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מכילה בתוכה מספר שלבים - מהחלת הריבונות של מדינת ישראל בשטחי יהודה ושומרון ועד הכרה במדינה פלסטינית. יעקב עמידרור הסביר כי "השאלה 'אם לספח או לא' היא בכלל לא שאלה מקצועית - היא שאלה פוליטית". לדבריו, "מי שמאמין בארץ ישראל השלמה בעד סיפוח, מי שנגד ישראל השלמה אלא בעד 2 מדינות נגד הסיפוח. אין לזה שום קשר לנושא המקצועי. זה 2 ויכוחים שלא יפגשו, אין להם נקודת מפגש".
בחברה הישראלית כמו גם בחברה הפלסטינית יש מתנגדים רבים לתוכנית, ראש המטה לביטחון לאומי לשעבר הסביר כי "צריך להבחין בין התנגדות מקצועית שאומרת – 'יש בזה סיכונים כאלה וכאלה', לבין התנגדות פוליטית שאומרת – 'לא נכון לעשות את זה כי זה יביא לנו מדינה פלסטינית, אומנם תמורת ריבונות בחלק מהדברים'. ההחלטות הכי כבדות בתקופה המודרנית התקבלו בלי אנשי המקצוע. בגין לא שאל אף איש מקצוע לפני שהוא הלך להסכם עם מצרים, רבין לא שאל אף איש מקצוע לפני שהלך להסכם עם אוסלו. 2 הסכמים עצומים בחשיבותם בסיכונים שלקחו בהם, במצרים זה הצליח באוסלו לא הצליח".
הוא הוסיף ואמר כי בניגוד ל-2 ההסכמים הללו, "בירדן היו מעורבים אנשי מקצוע. אהוד ברק נסוג מלבנון אחרי שהתייעץ עם אנשי מקצוע, הם היו נגד. אריק שרון התייעץ עם עצמו והלך נגד ההבטחה שלו ללכת לפי מה שיחליטו בליכוד. שאלת הסיפוח היא שאלה פוליטית – האם נכון, באופן עקרוני, למדינת ישראל לקדם את חייה כאשר היא הולכת ל-2 מדינות ל-2 עמים, כשעם אחד הוא מומצא וחדש והכול, או שמדינת ישראל צריכה לומר 'לא, מסיבות שניתנו לנו משמיים ואנחנו אפילו לא יכולים להגיד לא'. זה עניין של דעה פוליטית, לכל אחד יש את הדעות שלו ואף אחד לא ישכנע אף אחד".
בן כספית תהה מדוע ראש הממשלה נתניהו לא ביטל את הסכמי אוסלו אם לדעתו הם גרועים, כפי שעשה הנשיא אובמה עם 'מכתבי בוש'. עמידרור הסביר כי הסיבה לכך היא שראש הממשלה "הוא אדם אחראי ולא יכול במדינה דמוקרטית שמישהו עולה לשלטון ואומר – 'כל מה שהסכימו קודמיי הולך לעזאזל', אין דבר כזה. אף אחד לא יחתום הסכמים עם המדינה הזאת. מכתבי בוש או אפילו מה שנקרא הסכם הגרעין, זה 2 דברים שלא מחייבים מבחינה חוקית - הסכמי אוסלו מחייבים. יש הבדל עצום בין לא לחתום על הסכמי אוסלו כי הם הסכמים גרועים, לבין לנסות אחרי שכבר יש את הסכמי אוסלו לקחת אחורה ולאסוף את כל הנשק שנתנו לפלסטינים".
כספית הוסיף וציין בפני עמידרור כי יש מתנחלים הסבורים שהתוכנית של הנשיא טראמפ לא טובה ולכן הוא לא מסכים עם ההנחה שלו שהאנשים שבעד ארץ ישראל השלמה תומכים בהכרח בסיפוח. עמידרור הסביר כי "הם בעד סיפוח - לא להתבלבל. הם אומרים 'אנחנו נגד הסיפוח הזה כי הוא מתנה בכך שאנחנו נכיר במדינה פלסטינית, ואת זה אנחנו חושבים שלא נכון לשלם'. זה ויכוח על איזה סיפוח הוא נכון ואיזה לא". לטעמו, "משום בחינה מקצועית לא מרוויחים מהסיפוח. זה לא הופך את החיים של צה"ל ליותר קלים בסוף, גם לא את החיים של המתנחלים כי הם יכנסו לבירוקרטיה הישראלית שיותר גרועה מהבירוקרטיה שיש להם היום".
'צה"ל צריך להיות בבקעת הירדן לעולם ועד'
בהמשך, ראש המטה לביטחון לאומי לשעבר הסביר כי כיום יש למדינת ישראל "חופש פעולה מוחלט ביו"ש ובכל מקום בו אנחנו רוצים לפעול. הדבר היחיד שיש בו נימה מקצועית זו אמירה קצת מורכבת – 'הפלסטינים בטוחים שהזמן לטובתם, צריך להראות להם שאם הם לא מגיעים להסדר עם מדינת ישראל הם מפסידים. נצביע להם על הפסד מוחשי ואז הם יבינו שהם חייבים להגיע למשא ומתן עם מדינת ישראל'. היות ואין כאלה תקדימים נראה לי שזה טיעון מאוד חלש, מבחינה מקצועית - אין שום סיבה לעשות את זה, יש לנו חופש פעולה מוחלט. פוליטית – כל אחד לפי אמונתו".
עמידרור התייחס לטענות התומכים ב-2 מדינות ל-2 עמים, לפיהן 'הכיבוש משחית', ואמר כי "אין הוכחה שכיבוש מביא שחיתות - זה שטות. לא הוכח ששום יחידה ששירתה יותר זמן ביו"ש היא יותר מושחתת או חייליה פחות בסדר מיחידה ששירתה כול חייה על גבול לבנון, זו טענה שאין לה שום בסיס. אני גדלתי בצבא של לפני 67' ואני אומר- מדינת ישראל לא יותר מושחתת בגלל הכיבוש ב-67' מאשר הייתה מושחתת לפני הכיבוש ב-67'", וציין את מקרה 'חרבת חזעה'. כמו כן, לטענתו, "צבא הוא מקום אלים בו מתנהגים באלימות, למה? כי צריך להרוג בסוף. בשביל זה קיים צבא, לא בשביל להקים חוות סוסים, אלא בשביל להרוג - זה לא קשור לכיבוש".
ינון מגל תהה כיצד מהי עמדתו האישית של עמידרור בעניין תוכנית המאה. לדעתו, "מבחינה מקצועית יש 3 בעיות בתוכנית. "איך יגיבו מדינות ערב, מה יקרה במערכת היחסים בינינו ובין הפלסטינים ואיך צה"ל מתכונן למצב שונה לגמרי מבחינת האחריות שלו, לעומת האחריות הפלסטינית וכיו"ב. אלה שאלות מקצועיות שצריך להתכונן אליהן ולנסות להקטין את הלחץ. אם רוצים לממש בגלל סיבות פוליטיות את ההזדמנות שניתנה לנו פה, הייתי הולך על מה שעליו יש קונצנזוס הכי רחב, רק על הבקעה. על משהו שיש לו לגיטימציה פנימית יותר גדולה, שיש לו הצדקה ביטחונית מאוד חזקה. אמר כבר רבין – צה"ל צריך להיות בבקעת הירדן במובן הרחב של המושג, לעולם ועד".
כמו כן, הוא טען כי "2 הצדדים, כשהם מקבלים החלטות, למשל כמו הסכמי אוסלו, לא לקחו בחשבון את הצד השני. היה להם כוח, לא חשוב אם בזכות ובמקרה של אוסלו פשוט גניבת דעת, והם ניצלו את זה לעשות דברים שחתכו בבשר של הצד השני בחברה הישראלית". לכן לדעתו, "לא נכון ללכת לתוכנית שקורעות את החברה הישראלית. הייתי מצמצם את ההזדמנות הזאת למשהו שעליו אין כמעט מחלוקת בחברה הישראלית, כי זה באמת הדבר הכי חשוב לנו – לשמר את החברה הישראלית בשלמותה ולא לתת לאנשים הרגשה שרוב מקרי מוביל אותנו למקומות בהם חלקים גדולים בחברה הישראלית מרגיש מאוד לא נוח".
עריכה: עופרי גליכמן
