"אנחנו אומרים כן לסיפוח - לא לפלסטין"
ח"כ איילת שקד הסבירה את ההתנגדות לתוכנית הסיפוח הנוכחית: "אף אחד לא יודע מה הסטטוס של המפה חוץ מנתניהו. האחרונה שפורסמה רעה"
חברת הכנסת איילת שקד (ימינה) שוחחה עם אריה אלדד ובן כספית ב-103fm על שובו של נתי חדד מהכלא בתאילנד, על ההגבלות שניתנות בעקבות נגיף קורונה, וגם: התייחסה לפרשת הצוללות.
בפתח השיחה סיפרה שקד: "נתי חדד ישב בכלא בתאילנד בתנאים לא פשוטים, על החזקת אקדח ועל עוד משהו. לי כשרת משפטים הייתה מדיניות גם לבצע הליך של העברת אסירים - אזרח ישראלי שיושב בכלא במדינה זרה, אם המדינה מסכימה ואם ישראל מסכימה, אפשר להביא אותו לארץ. דרך אגב, גם הייתה לי מדיניות להסגיר כמה שפחות, את מי שמגיע לו אבל להימנע מזה אם אפשר". בתגובה כספית הזכיר את פרשת מלכה לייפר שחשודה בעבירות מין ואוסטרליה ביקשה את הסגרתה. על כך אמרה שקד: "את מלכה לייפר מאוד רציתי להסגיר. אני חושבת שצריך להסגיר אותה, גם כי היא חשודה בעבירות מין, וגם בגלל שאי הסגרתה יצרה בעיות קשות בין ישראל לאוסטרליה. לצערי הסיפור שלה נתקע שנים רבות במערכת המשפט. זה מקרה, למה נכון להסגיר".
עוד הוסיפה: "אני יכולה לתת לכם מקרה אחר של 2 נשים בנות 35 עם 4-3 ילדים כל אחת, שעשו עבירה כשהן היו בנות 20 בצרפת, דיווחו עליה, אף אחד לא עשה להם כלום. וכשהן בנות 30 ומשהו, צרפת רצתה שאני אסגיר אותן, והן ריצו את עונשן בארץ. אז יש סיבות לכאן או לכאן", לדבריה, בקשר לנתי חדד, "אימא שלו עשתה מאמצים גדולים להעביר אותו לארץ. אני נרתמתי לעזור, חתמתי על ההעברה, גם השר ארדן חתם והיו הרבה קשיים, הרבה ביורוקרטיה של ממשלת תאילנד. גייסנו גם את נשיא המדינה שמאוד עזר, ואחרי למעלה משנתיים הצלחנו להעביר אותו לריצוי עונשו בישראל".
אם הוא מבקש חנינה, הוא מבקש את זה מריבלין או ממלך תאילנד?
"אם הוא מבקש חנינה, הוא מבקש את זה מהנשיא מריבלין, אבל זה סיפור אחר. אני לא מדברת כרגע על חנינה. אנחנו עשינו מהלך של העברת אסירים. צריך לדעת שהכלא בתאילנד זה מקום, בלשון המעטה, מאוד לא סימפטי".
"אנחנו אלה ששמנו על המפה את נושא הריבונות"
בהמשך התייחסה חברת הכנסת שקד גם לסוגיית החלת הריבונות ביהודה ושומרון ובבקעת הירדן. "העמדה שלנו היא כן לריבונות, לא לפלסטין", אמרה, והוסיפה: "אנחנו חושבים שזה אפשרי. ב-2013 כשנכנסנו לפוליטיקה, אנחנו אלה ששמנו על המפה את נושא הריבונות. אז, השיח של נתניהו ושל הליכוד הייתה מדינה פלסטינית אחרי נאום בר אילן. אתם רואים שאחרי 7 שנים גם נשיא ארצות הברית מדבר במונחים של ריבונות, ואפילו מפלגת השמאל כחול לבן הסכימה בהסכם הקואליציוני לאפשר את החלת הריבונות".
כספית: "כחול לבן זה שמאל קיצוני, נתניהו זה שמאל".
שקד: "אתה אמרת".
כספית: "נכון".
עוד אמרה שקד: "אנחנו חושבים שצריך לעשות תיקונים במפה, כפי שאנחנו מכירים אותה. זאת אומרת, עד היום נתניהו לא הראה את המפה, לא לשריו, לא לנציגי ההתיישבות, בטח לא לנו. אף אחד לא יודע כרגע מה הסטטוס של המפה. המפה האחרונה שפורסמה היא רעה, יש בה רצף פלסטיני, מובלעות ישראליות, וחנק של יישובים גדולים כמו עתניאל, הר ברכה, איתמר".
שקד גם הגיבה לביקורות שנאמרו על חברי מפלגתה, בקשר לכך, שכשהוצגה תוכנית המאה, הם שמחו. "שמחנו מאוד מכיוון שחשבנו באותה תקופה שמיד אחרי הנאום של טראמפ ושל נתניהו, ניתן יהיה להחיל ריבונות ללא תנאים מוקדמים. זאת הייתה ההבנה שלנו, דרך אגב, זאת גם הייתה ההבנה של ראש הממשלה. אבל משהו שם כנראה השתנה בממשל האמריקני, והיום זה קצת יותר מסובך. יש לנו בעצם 3 תנאים, ואם הם יתמלאו, אנחנו נתמוך בראש הממשלה ונעזור לו - שהמפה תשונה ושיהיה רצף ישראלי, שלא יהיה חנק של היישובים והקפאת בנייה, וכמובן לא להכיר במדינה פלסטינית", אמרה.
אלדד תהה, "אם הממשלה תחליט ב-1 ביולי שהיא מחילה ריבונות על הבקעה ועל ההתיישבות, ולא מזכירה במילה את הנשיא טראמפ, את יוזמתו הברוכה, את התנאים - היא פשוט מחילה ריבונות כמו שעשה אשכול, כמו שעשה בגין. מה רע בזה?". שקד השיבה כי היא בעד. "זה טוב מאוד, זה בדיוק מה שצריך לעשות, רק בלי התחייבות להקפאות בנייה, ועם מפה. כשאתה אומר 'תחיל ריבונות', השאלה היא איפה, מה יהיה השטח. צריך להבין, ממה שאנחנו מבינים מראש הממשלה, בתרחיש הטוב ביותר, הכוונה היא להחיל ריבונות ולהיכנס למשא ומתן על בסיס תוכנית טראמפ. אז כשאנחנו מחילים ריבונות, אנחנו רוצים שליישובים יהיה מה שנקרא אוויר לנשימה ושלא תהיה שם הקפאה".
בהמשך כספית שאל את שקד, האם הם לא מגזימים בדרישותיהם, כי לדבריו המסר של הנשיא טראמפ הוא, "'קחו, תספחו 30%', ועכשיו, בגלל שזה כולל גם בסוף הדרך מדינה פלסטינית, אחרי שהפלסטינים כמובן התגיירו לחומרה".
שקד השיבה: "התנאים האלה, שהם באמת בלתי עבירים מבחינת הפלסטינים, יכולים גם אחרי חצי שנה להתמסמס. יכול להיות נשיא אחר בבית הלבן שיגיד, 'טוב, אז היו את התנאים האלה'. התנאים האלה טובים, אבל הם בטח לא קיר בטון. מה שקובע בסוף אלה עובדות בשטח, זו בנייה. בגלל שיש היום יישובים גדולים ומפותחים, בגלל שיש שם תושבים, מסכימים שנחיל שם ריבונות. מה שחשוב זו בנייה, זו עוד לבנה ועוד לבנה".
כספית תהה: "בא אליכם נשיא, נותן לכם הכול, אפילו תוותרי על ה-16 יישובים האלה שנמצאים בתוך ים של ערבים. מה הבעיה עם זה?"
שקד: "אנחנו בתפיסה שלנו מאמינים שצריך בסופו של דבר להחיל את החוק הישראלי על כל שטחי סי. אתה חס וחלילה לא תמצא מילה רעה שלנו על הנשיא טראמפ. אנחנו מברכים את הנשיא על זה שגם הוא מסכים ומבין, ובממשל האמריקני מבינים שהריבונות על שטחי סי צריכה להיות שלנו, של מדינת ישראל, ואנחנו שמחים להחיל את הריבונות על 30% מהשטח. דרך אגב זה 20% משטח הבקעה ו-10% מהשטח ביו"ש. אבל אנחנו לא נסכים בשום אופן להקים מדינה פלסטינית. אם תקום מדינה פלסטינית ב-70% האחוזים הנותרים, אז 16 היישובים הללו ימותו ויסבלו".
כספית: "אבל כל השאר יחיו".
שקד: "גם לא, יהיה מאוד מאוד קשה לחיות במובלעות ישראליות בתוך פלסטין".
"צריך לדעת לחיות עם הקורונה"
לקראת סיום השיחה התייחסה שקד גם להגבלות על נגיף קורונה, לפיהם ראש הממשלה הודיע כי כרגע דוחים את פתיחת הרכבת וההופעות. "אני חושבת שזאת טעות", אמרה שקד והוסיפה: "אני חושבת שצריך לפתוח את המשק כולו, רק צריך לעשות 2 דברים - קודם כל להגדיל את כמות הבדיקות לעשרות אלפי בדיקות ביום. דבר שני, צריך לשמור על הכללים. כל הזמן לדבר ולהסביר, ללכת עם מסכה, לשמור על ריחוק, לשטוף ידיים. אי אפשר להחריב פה תעשיות שלמות, לא את האירועים, לא את תעשיית התרבות, אי אפשר להשבית את הרכבת. צריך לדעת לחיות עם הקורונה, היא לא תיעלם. לדעת לחיות איתה ולא להיכנס להיסטריה מיותרת".
בהמשך הגיבה גם לשאלתו של כספית, האם היא הייתה מסכימה להקמת ועדת חקירה לפרשת הצוללות. "לא, הנה אני אומרת לך שלא. אני היום באופוזיציה, אני מבקרת את ראש הממשלה אידאולוגית על הרבה מאוד דברים", אמרה.
כספית: "אתם הרי אמרתם, זו הייתה אחת האמירות המצחיקות, 'אנחנו נפעל לחקיקת דברים נגד השחיתות', הפרשה הזו לא מרימה אצלך גבה?"
שקד: "לא אמרנו שנפעל לחקיקת דברים נגד השחיתות, אמרנו שנילחם בשחיתות. אנחנו כמפלגה בין כל סט הערכים שלנו, שהוא: שמרנות בבית המשפט, כלכלה חופשית, מדינה יהודית, אנחנו גם מאמינים במלחמה בשחיתות, ואנחנו עושים את זה כל הזמן בהרבה מאוד תחומים. זה לא צריך להיות דרך אגב דברים שקשורים לראש הממשלה".
עריכה: אמיתי דואק
