המגיפה הכלכלית הורגת, ולא רואים את הסוף
ביורוקרטיה, סרבול ובעיקר טירלול. הכסף לא מגיע, אנשים מתפוצצים, הבנק זורק אותם, וההוצאה לפועל דופקת קופה. כלומר המדינה. בושה!
זה רונן מיילי. די ג'יי. והזעם הגדול שלו כלפי ראש הממשלה אתמול בשיחת הזום, מוצדק. גם הזעם של כל עשרות החברים שגם היו בשיחה הזאת, מוצדק. הם הנציגים של חצי מדינה שגוועת ברעב. וזאת לא הגזמה. המגיפה הכלכלית הורגת. ואנחנו עוד לא רואים את הסוף.
הם שואלים כמונו, בצדק, איפה הכסף? אז תקשיבו: לפני ארבעה חודשים, הבטיחו ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר דאז משה כחלון, לשפוך כמאה מיליארד שקל על המובטלים. כמה כסף הוציאו עד עכשיו? כארבעים מיליארד. תיזכרו את המספר הזה. עברו כבר יותר מארבעה חודשים. פחות מחצי. למה? כי ביורוקרטיה וסרבול. בעיקר טירלול. להחזיק חזק חזק את הקופה, שלא יברח.
אחר כך הגיע רה"מ לסיבוב הבטחות נוסף. כותרתו: 'כמו באמריקה'. אתם ממלאים טופס מקוון, כמו באמריקה, לוחצים SEND, והנה, הכסף בחשבון. לחצתם? לא קיבלתם. ממש לא כמו באמריקה. כמו בישראל. ביורוקרטיה, סרבול ובעיקר טירלול. הכסף לא מגיע, אנשים מתפוצצים, הבנק זורק אותם, וההוצאה לפועל דופקת קופה. כלומר המדינה. בושה.
אז אחרי הצעקות של העצמאים מאמש, צפו ממש ממש בקרוב, אולי כבר הערב, לעוד תוכנית. הפעם עם נתניהו וכ"ץ. ענין של שניות, והכסף בחשבון.
האבטלה בישראל גדולה פי שלושה מאשר באירופה. בעולם הרופאים מזהירים להתרחק מישראל, כי מסוכן פה. נידבקים פה בכמויות, ואיך לא לחזור על הטעויות שהביאו את ישראל למקום הכי גרוע בעולם. בדיוק כמו באמריקה.
