מנהל המערך לטיפול נמרץ קורונה בשיבא: "חייבים להיות יותר ברורים"
ד"ר איתי פסח עם ביקורת על מדיניות הממשלה: "עובר המון זמן מרגע שמועלית הצעה עד שהיא מיושמת, חייבים לשים לציבור איזו שהיא תוכנית"
ביממה האחרונה חלה עליה נוספת במספר החולים הקשים בנגיף קורונה, 113 לפי נתוני משרד הבריאות. השבוע התעורר דיון סביב השאלה - האם שונתה הגדרת החולים הקשים וכפועל יוצא מספר החיוביים עלה? ד"ר איתי פסח, מנהל המערך לטיפול נמרץ קורונה בבית החולים שיבא תל השומר שוחח עם חברי הקבינט על נתוני התחלואה ועל התמודדות הממשלה במאבק למיגור המגפה.
ד"ר איתי פסח הסביר כי אכן חל שינוי בהגדרת החולים הקשים בקורונה, "העובדה שכולנו צריכים לדבר באותה שפה כדי שבאמת נוכל להבין את התמונה באופן מלא, היא מאוד מאוד חשובה מאוד חשוב ליישר קו ולהבין שכולנו מדברים באותה שפה, אותה ההגדרה, ולכן יישרנו קו להגדרות ארגון הבריאות העולמי. הדבר הזה בסוף גרם לאיזו שהיא קפיצה קטנה, בעיניי לא משמעותית, במספר החולים. זה קורה ביום אחד, ביום האחד הזה שבו מיישרים את הקו, ואז עלה מספר החולים בשניים או שלושה שיום לפני זה לא ענו להגדרה". הוא הדגיש כי זה "לא משנה את המהות. הוא לא משנה את מספר המונשמים, את מספר החולים שמתוספים ביום שאחרי, הוא גם לא משנה את העומס בבתי החולים".
הוא ציין כי בגל הקודם החולים התרכזו בחלק מאוד מאוד קטן מהמרכזים. ולכן איחוד הגדרת החולים, לדעתו "זה חשוב גם ברמה הבינלאומית בתוך מדינות, וגם בתוך המדינה כאשר מנסים לייצר איזה שהוא פיזור נכון של חולים שאני מאוד מקווה שיקרה בגל הזה". הוא הסביר כי מדובר ביוזמה של פרופ' גליה רהב מביה"ח שיבא, "היא באמת הבן אדם שמוביל את המאבק בצד בקורונה מהצד של מחלות זיהומיות, מומחים למחלות זיהומיות. אנחנו מאוד מקווים שכולם יישרו קו לקו הזה, להבנתי מרבית בתי החולים מיישרים קו לקו הזה, כמו שאתה רואה את זה במספרים. זה בעיקר חשוב לתקשורת שלנו בין בתי החולים ובשביל להיות מסוגלים לראות תמונה אחידה לרוחב המדינה, וגם להיות מסוגלים להשוות את עצמנו לעולם". ד"ר פסח התריע: "אנחנו נמצאים בשלב מאוד מוקדם בגל שני, למרות שזה לא מרגיש ככה".
בתחילת התפרצות נגיף קורונה בישראל, רבים סברו כי התפרצות מחודשת תתרחש בעונת החורף. ד"ר פסח ניסה לענות על השאלה מדוע אנחנו חווים התפרצות נוספת דווקא בקיץ? "קיווינו שהגל השני יגיע בחורף, בגלל הדרך שפתחנו את הסגרים ואת ההגבלות, ובגלל שהתגובה מתעכבת לבוא או התעכבה לבוא ועכשיו ממשיכה להתעכב לבוא. אנחנו רואים את הגל השני, בעיניי אין ויכוח שזה הגל השני. אני מקווה שנוכל לבלום אותו, אנחנו, אם לא נעשה את הדברים האלה בימים הקרובים זה יהיה מאוד מאוד קשה". כמו כן, בתחילת המגפה הניחו גורמי הבריאות העולמיים כי הנגיף לא פוגע בילדים, ד"ר פסח סיבר כי "מאושפזים עכשיו בשיבא גם ילדים, הם לא במצב קשה בגלל הקורונה אבל הם נדבקו בקורונה וזה מאוד מאוד משפיע על הטיפול שלהם". לטעמו, "כל העיסוק בקורונה משפיע מאוד על היכולת של בתי החולים לתת מענה לשאר בעיות הבריאות של עם ישראל".
למרות זאת, נדמה שמספר החולים הקשה והמונשמים לא עולה בקצב מהיר, וכי מערכת הבריאות לא קרובה לעומס או חלילה לקריסה. מנהל המערך לטיפול נמרץ קורונה בבית החולים שיבא הסביר כי השאלה שצריכה להישאל היא – "מה יהיה בעוד 3 שבועות או בעוד חודש. זה הדבר שממנו אנחנו מוטרדים ובגללו ננקטים הצעדים שננקטים, בעיניי מאוחר מדי ומעט מדי. אנחנו יודעים שהחולים הקשים מופיעים 4-3 שבועות אחרי הזמן שבו אנחנו רואים את העלייה במספר הנדבקים. כמובן שזה תלוי מה האוכלוסייה שנדבקה, כמו עכשיו שנדבקים בתחילת הגל בעיקר אנשים צעירים, אז אנחנו נראה את ההופעה של החולים הקשים עוד יותר מאוחר, כאשר התחילו להידבק האנשים המבוגרים".
"אנשים לא סומכים על ההנחיות"
מהו הפתרון? מנהל המערך לטיפול נמרץ קורונה בבית החולים שיבא טען כי מערכת הבריאות צריכה להיערך. "כשהכוננות ירידה, מספר החולים ירד, לא הפסקנו את הפעילות שלנו ואת ההיערכות שלנו. גם ברמת התכנון, גם ברמת ההצטיידות וגם ברמת ההכשרה. ההיערכות הזאת - אסור שתפסיק. חייבים המשיך לחזק את המערכת, ברמה הלאומית וברמה היותר רחבה. הצעדים שננקטים עכשיו הם נכונים, טובים אבל הם פשוט לא ננקטים. עובר המון המון זמן בין רגע שמועלית הצעה עד הרגע שהיא מיושמת, ובפועל היא גם לא כל כך מיושמת. אנחנו רואים שהם דיברו על סגרים בערים אדומות - עדיין מדברים. בסוף הם משנים את הדעה, מבלבלים את הציבור, נשמעות דעות מכל הכיוונים, אנשים לא סומכים על ההנחיות ולכן חלק מהם לא מקיימים אותם ולכן אנחנו רואים את ההמשך של התפרצויות".
הוא סיפר שהוא מתגורר ברעננה שם חלה התפרצות, בגלל מסיבה שערכו תיכוניסטים". לדעתו זו "חוסר אחריות משוועת גם של החבר'ה האלה, אבל הם ילדים, ובעיקר של ההורים שלהם שאפשרו לדבר הזה לקרות, ועוד תמכו בזה. למה הם עשו את זה? כי הם לא סומכים על מה שאנחנו כמערכת אומרים להם". לכן, לטעמו "אנחנו חייבים להיות הרבה יותר ברורים, אנחנו גם חייבים לשים לנוכח הציבור איזה שהיא תוכנית שיבין מה המדרגות, לאן אנחנו הולכים, מה השלב הבא, מה יהיו התנאים שבגללם אנחנו נצטרך להחמיר את הסגרים, להגיע לסגר מלא, הדבר הזה מסביב לפינה, זה יכול לקרות בעוד שבועיים, בעוד שלושה. הציבור צריך להיות מוכן, הציבור צריך לדעת, הוא צריך להבין מה הוא צריך לעשות כדי לא להגיע לשם".
לסיום, הוא התייחס לשאלה האם נתוני התחלואה עלו בהתאם להגדלת מספר הבדיקות? חברי הקבינט תהו האם בעצם צדקה פרופסור סדצקי שמההתחלה אמרה שצריך לבדוק רק את אלה שיש להם סימפטומים ולא להתפזר? ד"ר פסח השיב: "אגיד בזהירות, אני חושבת שפרופ' סדצקי עשתה עבודת קודש ופעלה באמונה אמיתית שמה שהיא עושה זה הדבר הנכון. אבל בהסתכלות על התוצאה - התוצאה לא טובה. זה לא האחריות של פרופסור סדצקי או של מישהו אחר ספציפי, זו אחריות של התנהלות כלל המערכת ובראש ובראשונה של מי שמוביל את המערכת הזאת שהביא אותנו בסוף לנקודה שבה אנחנו נמצאים בתחילתו של הגל שני".
לדבריו, "הגל הזה הוא כמו רכבת משא שנוסעת במהירות איטית, עוד אפשר לשלוט בה, אפשר לעצור אותה וטווח העצירה שלה הוא קצר. מיום ליום היא מאיצה, אתם רואים את זה במספרים. יגיע שלב שבו נרצה ללחוץ על הברקס זה יהיה מאוד מאוד מאוד קשה וייקח הרבה מאוד זמן עד שהרכבת הזאת תעצור".
עריכה: עופרי גליכמן
