רגע קריטי: סגר מלא בלתי נמנע?
פרופ' דב שוורץ (אונ' בן-גוריון) הביע דאגה: "אם לא נפעל מהר, בעוד שלושה שבועות נהיה במצב שנצטרך להחליט את מי להנשים ועל מי לוותר"
פרופ' דב שוורץ, ראש צוות המומחים מאוניברסיטת בן-גוריון, הביע דאגה ממצב התחלואה בנגיף קורונה בישראל. הוא התייחס למודלים השונים שמציגים נתונים הפוכים ממשרד הבריאות וטען כי אינם מדעיים. בהמשך, מתח ביקורת עם התנהלות ועדת הקורונה, והתריע מפני המצב הקשה אליו תגיע ישראל במידה ולא ינקטו בצעדים מידיים ומשמעותיים.
פרופ' דב שוורץ הסביר בתחילת דבריו כי בראש ובראשונה יש צורך להכיר במציאות כפי שהיא, "לא להתחיל להתפלל ולחשוב שהוא ישתנה. אנחנו נמצאים במצב לא טוב. אנחנו נמצאים בקצב עליה מעריכי בסדר גודל של 7% ליום. כל 10 ימים אנחנו כפול 2, כמה אנשים מונשמים יש לנו עכשיו? בערך 80, בעוד 10 ימים יהיו 160, בעוד 10 ימים יהיו 320. בעוד 3 שבועות אנחנו ב-320. כי זה לוקח 3 שבועות מהרגע שנדבקים, כולם כבר נדבקו. יכולת התפוסה של מדינת ישראל לקבל מונשמים, היא בסדר גודל של 300 מונשמים. לא בגלל שאין לנו מספיק מכונות או מיטות. יש לנו פשוט כ-300 אנשי צוות שיודעים לטפל בזה, שהכשירו אותם במסגרת הגל הראשון".
הוא הוסיף והתריע כי במידה ומדינת ישראל תגיע למצב בו יש 300 חולים מונשמים, "מאותו רגע הרופאים בבית חולים שיקבלו אנשים להנשמה יצטרכו להחליט 'את זה כן ואת זה לא'. באתוס של מדינת ישראל 'לא משאירים פצועים בשטח' שימותו סתם, גוררים אותם. זה מה שעלול להיות בעוד 3 שבועות בסיכוי גבוה". פרופ' שוורץ הסביר כי עם טיפול ראוי ונכון כ-50% מהמונשמים על פי הנתונים לבסוף מתים מהמחלה, והתייחס לאמירתה של פרופ' גליה רהב, שלדבריו טענה כי זו סיטואציה שונה לגמרי כאשר "'מגיעים 2 ואני אומרת 'זה ימות וזה לא' כי אני לא מטפלת'".
כמו כן, הוא הביע את דעתו על מודל איכילוב אשר מציג נתונים הפוכים והרבה פחות מדאיגים מהמודל של משרד הבריאות, ואמר: "אני אפילו ביקשתי לקבל מפרופ' מטות את מודל איכילוב, עד היום לא קיבלתי. אני, מתברר לי שפרופ' מטות עם כל כבודה במקומה, היא לא אפידמיולוגית, ולא חוקרת קורונה. היא אחראית על קבוצה שמתעסקת בהנשמה. אנחנו לא מסוגלים לקבל את המודל שלהם, הם רק אומרים מה התוצאה, אז אני חושד. אני לא מקבל שום פרסום מדעי מקולגות שאני לא יכול לשחזר את החישוב. פוסלים את זה בעריכה, אין דבר כזה מודל שמתפרסם בלי שיש לך את כל הנתונים כדי לשחזר אותו. זה נקרא עבודה לא מדעית".
הוא ניסה להסביר את השוני בנתונים בין המודלים השונים, ואמר כי לדעתו הסיבה להבדל היא שבאיכילוב הם סופרים "כמה חולים קשים בפועל יש כרגע, ואני סופר כמה חולים קשים נולדו לנו. בואו נפסיק להנשים את האנשים, נרוויח הרבה מכונות, שכולם ימותו. מה הבעיה? זה הכי פשוט. אנחנו לא רוצים את הפתרון הזה, אנחנו רוצים את הפתרון המיטבי. כל זמן שיש לנו מספיק צוותי הנשמה, אז כשיש 200 אנחנו יכולים להנשים 200, נתנו לכל אחד מהם 50% להישאר בחיים. כשנגיע ל-300 נצטרך לסמן באיזה 50% לא מטפלים, ואז בטוח הם ימותו. מה-150, 50% ימות. זה הבדל של יום ולילה. הדרך הכי חכמה היא להנשים פחות ואז ימותו יותר, הצלתי את מערכת ההנשמה במדינת ישראל".
'אם יש ספק? אין ספק'
בהמשך, פרופ' שוורץ פירט את שתי האלטרנטיבות היעילות לטיפול במצב, והודה כי "ממשלת ישראל צריכה להיות אמיצה מספיק לבחור אחת. או סגר מלא, טוטלי, כפי שהיה לפני 3 חודשים ואז המרחק שלנו לעצירה שווה בדיוק לכמה שיש לנו - 3 שבועות אם לא נוריד את המספר למספר בסדר גודל של מאות בודדות, לא נוכל להשתלט על המגפה. הדבר הראשון והמידי שצריך ואפשר לעשות סגר מלא, זה הפתרון היחיד שאני יודע מתמטית, ולפי הניסיון שלנו, שיש סיכוי גבוה מאוד שיביא אותנו אל עברי פי פחת בלי ליפול.ברור שזו האופציה הבטוחה ביותר, הכי דרסטית והכי בטוחה".
האופציה השניה כך מסביר ראש צוות המומחים מאוניברסיטת בן-גוריון היא לאפשר לאנשים לצאת ולעבוד בעבודה יצרנית, כך שייכנס כסף לקופת המדינה. "מיום ראשון עד חמישי כל המשק עובד בעבודות שהן לא חיוניות, הן חיוניות להביא כסף למדינה. שישי שבת - סוגר. לא עובדים, אף אחד, סגר מלא, להפוך לדתיים ליומיים. ב-8 בערב אנשים חוזרים הביתה, אין מסעדות, אין כלום לכולם. מסעדות ברים וכו', חנויות, אחרי 8 – לפצות בנדיבות ובמלא את כל אנשי העסקים כי הכרחנו אותם לא לפתוח את העסק בשעות הערב, והכסף הוא אותו כסף שנרוויח מאותם אנשים שיצאו החוצה. יש עוד מהלך אחד חיוני שישלים, מאחר ו-80% מאלה שמונשמים ומתים בסוף הם אנשים מבוגרים כמוני, ותיקים מעל גיל 67, לפנות ולהגיד – 'אנחנו מבקשים מכם להישאר בבתים, במשך כל ה-4-3 שבועות האלה'. פתרנו את הבעיה, הורדנו את הכול בלי סגר מלא".
על מנת לשכנע את האוכלוסייה המבוגרת להישמע להנחיות, הציע פרופ' שוורץ להעלות את "נשיא המדינה בכבודו, לצד ימינו את ביבי נתניהו, ובצד שמאל בני גנץ ומשני צדיהם הרבנים הראשיים. שים את העשירייה הפותחת של משפיעני ומעצבי דעת קהל, מנהיגי דעה שיגידו 'אנחנו דפקנו את המערכת הזאת, אנחנו לוקחים על עצמנו להיות בסגר ולהוביל את זה שאנחנו בסגר 4 שבועות'. כולם יעשו בידוד וכולנו הראשונים, ורק אז יש סיכוי ש-60% מהמבוגרים, לפי סקר שערכתי אנשים מוכנים לתת להם צ'אנס. שכול יום יעלו בטלוויזיה מהחדר בבידוד".
לסיום, הוא מתח ביקורת על התנהלות ועדת הקורונה בכנסת, וטען: "הם עובדים בדיוק הפוך. אסור לקחת סיכונים, אז בריכות שחיה או מקווה הם אומרים 'תראו לנו במשרד הבריאות שזה מזיק'. התשובה הפוכה, 'תראו לנו שזה לא מזיק'. יש מושג בתלמוד וביהדות 'אם יש ספק? אין ספק', והוועדה? התקליט עוד עובד- 'תוכיחו שזה מזיק'. זה לא נכון לעשות, במצב קריטי לא עושים ככה".
עריכה: עופרי גליכמן
