"יש ילדים שהגיעו לאשפוז עם דלקות בעיניים"
נועה, אימא לילד בגן ברמלה סיפרה על התעללות שספג בנה מצוות הגן: "ראינו זוועות, דחפו את הילדים לקיר, ריססו עליהם חומר חיטוי, קשרו אותם לכיסא"
בגן פרטי ברמלה לילדים בגילאי שלושה חודשים ועד לבני שלוש נחשפה התעללות קשה, ו-5 סייעות ובעלת הגן נעצרו לחקירה. נועה אשר בנה ספג התעללות בגן, סיפרה אצל גולן יוכפז וענת דוידוב ב-103fm על המראות הקשים שהיא ראתה בסרטוני מצלמות האבטחה, וקראה להטיל פיקוח על הגנים מגיל לידה.
גם בסיוטים הנוראיים מכול, אף הורה לא מדמיין שבמקום בו הוא משאיר את הדבר היקר לו מכול, ילדיו, הוא מעמיד אותם בסכנה. נועה סיפרה כי בזמנו היא לא שמה לב להתנהגות שונה אצל בנה, אך בדיעבד היא מזהה איתותים למצב הנורא שהתגלה מאוחר יותר. "הייתי רואה שהוא משליך חפצים, שהוא מרביץ לאחיות שלו, אבל לא משהו שהייתי מייחסת למשהו שקורה בגן; משהו שהייתי מייחסת לזה שהוא בן, הטמפרמנט שלו גבוה, הוא ילד. לא חשדתי בכלום, גם כשחשדתי, כשהייתה תקופה שהוא מאוד נצמד אליי ולא רצה לרדת לי מהידיים, אז התקשרתי לסייעת. היא אמרה לי 'לא, מה פתאום. בגן הוא מקסים, הוא פעיל והוא משחק. אני לא יודעת, אולי בגלל תקופת הקורונה שהיה איתך בבית הוא נקשר אלייך'".
בנה נמצא בגן ברמלה מתחילת השנה, מחודש ספטמבר, ואמו סיפרה כי קודם לכן היה בקייטנת קיץ פרטית במשך שבועיים וחצי אצל אחת הסייעות בביתה. היא ציינה כי "זה ילד שלא מדבר אז היה לי קצת קשה באמת לשמוע ממנו, אבל מבחינת ההתנהגות שלו בבוקר, אחה"צ, כששלחתי אותו וכשאספתי אותו -לא ראיתי איזה משהו חריג". אך הכול השתנה לפני שבוע ימים, "שבוע שעבר ביום שני, אנחנו מבינים שמשהו חמור קורה. קבוצת ווצאפ של ההורים התחילה לגעוש, 'לכו להוציא את הילדים'. הלכנו ללא ידיעה עדיין במה מדובר. ההורים מתחילים להגיע בגלל ההודעות בווצאפ שמתנהל משהו לא כשורה בגן, הוצאנו את הילדים, ואז התחלנו לראות את הזוועות".
היא הסבירה כי הכול נחשף הודות לאב שחיפש דבר מה במצלמות האבטחה, ונחשף לתיעודים הקשים של ההתעללות בילדים. "הוא לא חלם שהוא ימצא התעללות. חשכו עיניו, הוא רואה זוועות. הוא רואה ילדים שחוטפים מכות, הוא רואה ילדים שזורקים להם חבילות מגבונים על הראש, ילדים ששמים להם את חיתול הטטרה על הפנים, שישנים על מזרן ומרביצים להם עם מגב, הוא רואה ילדים שזורקים להם אוכל שיאכלו מהרצפה, הוא רואה זוועות שבחלומות גם שלו וגם של כולנו ההורים לא יכולנו לדמיין את זה. הילדים בוכים וחוטפים, הילדים הולכים משחקים ליד מטבח קיר - הסייעת עוברת ודוחפת אותם לתוך הקיר, או מעיפה אותם לרצפה; מרססים להם חומר חיטוי על הפנים על העיניים, יש לא מעט ילדים שהגיעו לבתי חולים לאשפוזים עם דלקות בעיניים".
"ילדים צורחים, ילדים בוכים, את לא שומעת?"
נועה סיפרה כי גם בנה סבל מדלקת בעיניים. "הלכתי לרופא עיניים הוא אמר 'זה לא דלקת, זה לא מובן ממה זה'. מקבלים אנטיביוטיקה ואחרי שבוע עוד אנטיביוטיקה, דברים שהם לא נתפסים". היא צפתה בחלק מסרטוני האבטחה, "עד שכבר לא הצלחתי לעמוד בזה" והוסיפה בקול חנוק מדמעות: "גם את הבן שלי זיהיתי שם. למה הן התנהגו ככה? למה אין אחת בגן הזה שקצת יש לה לב? תבואי, תדברי, תגישי תלונה, תעירי אותנו ההורים. זה לא הגיוני". לדבריה, "זה גן שזה שיטת החינוך בו, זה השיטתיות, זה השגרה בגן. כל יום ויום מתגלים עוד פרטים. מרסס אותם בחומר, משליך עליהם מגבונים, ילד שבוכה חוטף, ילדים נקשרו לכיסאות. ילד שהיה מופרע היו קושרים אותו לכיסא, ילדים יושבים במפגש ואבוי להם אם הם קמים מהכיסא - זו הייתה השיטה".
הורי הגן טוענים כי בעלת הגן ידעה מהמתרחש, ולא עשתה דבר להפסיק את ההתעללות. נועה הדגישה כי "אנחנו מההתחלה היינו בטוחים שאין מצב שהיא לא ידעה. ביום שאנחנו הגענו לגן היא אמרה לנו בבכי 'זה המפעל חיים שלי, אני פגועה בדיוק כמוכם. אני לא ידעתי שום דבר'. זה גן שמתנהל במבנה של בית פרטי, לא הגיוני שאת לא יודעת מה קורה בקומה למעלה, לא הגיוני. ילדים צורחים, ילדים בוכים, את לא שומעת? המשטרה גם אומרת את זה. אתמול זה התגלה, לא רק שהיא ידעה היא הייתה שותפה לאלימות בגן. היא ידעה מהכול, יש קשר שתיקה בינה ובין הסייעות, היא הייתה נוכחת פיזית והתעללה".
גולן יוכפז תהה: "מה את יכולה לומר להורים צעירים ששומעים ורוצים לדעת איך אפשר לוודא שזה לא יקרה לילד שלהם?" על כך היא השיבה: "צריך להיות עם יד על הדופק כל הזמן. ללכת, לבדוק, לעשות ביקורי פתע, ולבקש לראות מצלמות. צריך שיהיו מצלמות אונליין בגנים, וצריך שיהיה פיקוח על הגנים מגיל לידה עד 3 - זה לא הגיוני, זה לא הגיוני. היום? אין לי אמון באף אחד. מה אני עושה עם הילד שלי שנה הבאה? הוא נמצא איתי בבית. ילד בן שנה ו-8 הוא לא כל כך מבין מה כל המהומה סביבו. אני לא יודעת, אני לא מסוגלת להשאיר אותו בשום מקום. אם סמכתי על אותן סייעות באמת כמו סבתא, אני לא יודעת איך להסביר את רמת האמון שהייתה לנו בצוות הזה - על מי אני יכולה לסמוך?"
עריכה: עופרי גליכמן
