"לבנון הפכה להיות מחסן נשק"
תושבי לבנון מתקשים לקום מן ההריסות לאחר הפיצוץ שאירע בנמל ביירות • פרופ' עוזי רבי: לבנון היא כלי שרת בידיו של נסראללה, ונלקחה בשבי החזבאללה
אזרחי ביירות מתקשים להתאושש מהאסון הכבד אשר פקד אותם ביום שלישי השבוע, זאת בשל פיצוץ עז שפילח את שמי לבנון והוביל למותם של למעלה מ-100 איש ולפציעתם של כ-5,000 בני אדם. פרופ' עוזי רבי, ראש מרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב, הסביר את משמעות האסון מבחינת הלך הרוח הפנים לבנוני:
פרופ' עוזי רבי מאוניברסיטת תל אביב הסביר כי האצבע המאשימה מופנית כעת לחיזבאללה, "אין צל של ספק שאם לאסון הזה היה דבר אחד שהוא המחיש, זה שיש בלבנון אינטרס לבנוני ואינטרס של חיזבאללה, ושני האינטרסים הללו לא עובדים על אותה ישורת, הם בדרך כלל מנוגדים". הוא הסביר כי חלק מהממשלה בלבנון היא חיזבאללה, ולכן עדויות ברשתות החברתיות כמו גם בשידורי הטלוויזיה מעידים על חוסר שביעות הרצון של האזרחים מחיזבאללה.
לדעתו, "האסון מביא את הדברים לשיא חסר תקדים שאם בכלל יש סיכוי שיקרה משהו בלבנון, ייתכן ומאסון כזה בעצם יונעו תהליכים פנים-לבנונים. אנחנו צריכים לחכות לראות עד כמה יש בהם עוצמה פנימית כדי לשנות את המשוואה האכזרית. לבנון היא מדינה שנלקחה בשבי על ידי גוף כמו חיזבאללה, כל המערכות הצבאיות שלו בהרבה תשתיות אזרחיות. מה שקיבלנו אתמול בנמל ביירות זה רק דוגמה ל-איך המדינה הפכה להיות מחסן נשק אחד גדול, נפיץ מאין כמותו, וודאי במציאות מהסוג הזה שכל גפרור יכול להדליק בערה".
ראש מרכז משה דיין ללימודיי המזרח התיכון ואפריקה הסביר כי לנסראללה אכפת רק מהאינטרס של חיזבאללה, "לבנון בסופו של דבר היא כלי שרת בידיו ולכן ראית למשל את הדברים מתוך התחשבות שלו במצב - הוא מבטל את הנאום, הוא קורא לאחדות. המסקנה שלו לפני כן הייתה שמצבו בכי רע. מה שקרה בלבנון זה רק ה'פיק' או השיא של תהליך שלם בו חיזבאללה סובל מיד קצרה של סיוע. הוא בהחלט עם הרבה מאוד קשיים בלבנון - כל תעשיית הקנאביס שלו, כל המפעלים שנמצאים ברשותו. חיזבאללה שולט על תשתיות אזרחיות בלבנון, גם שם מפוטרים אנשים. לכן, גם בקרב שיעים יש קנוניה כלפיו, אבל לא איש כנסראללה ולא גוף כחיזבאללה, שמראש בסופו של דבר ייועד להיות משהו אחר ולא משהו לבנוני אותנטי - יעשה באמת את החשבונות עם לב רך וחמלה, בכלל לא. הדברים מאוד קשוחים, מאוד ציניים, אנחנו מכירים את הסיפור".
"הסיפור של ישראל הוא חוכא ואיטלולא"
בהמשך, הוא התייחס להשפעה של האסון על יחסי ישראל-חיזבאללה, ואמר: "אירועים כמו האסון הזה ממחישים בפעם המי יודע כמה להרבה מאוד לבנונים, ושמענו את זה אתמול לרוב, שכל הסיפור של ישראל הוא 'חוכא ואיטלולא'. זה ניסיון שדרכו מנסים פוליטיקאים לבנונים, בעיקר החיזבאללה, לייצר כאן סדר יום, שאין לו שום דבר עם רווחתה ועתידה של לבנון. לכן, מהבחינה הזאת נדמה לי שבכללי המשחק שבין החיזבאללה לישראל, חיזבאללה יצטרך לשאול את עצמו איך הוא ממשיך בעצם לפעול". הוא הסביר כי נסראללה שם עצמו במלכוד כאשר בנה משוואה לפיה כל פגיעה באיש מהארגון תוביל לפגיעה בישראל. "דרך הנושא הזה של כבוד, במירכאות, מזרח תיכוני וכל מיני כללי משחק שלא תואמים את יחסי העוצמה, נכנס למשחקי נקמה ומלחמה שראינו בימים האחרונים. השאלה הגדולה – מה הוא ימשיך לעשות?"
פרופ' רבי הדגיש כי הוא "תמיד לוקח ברצינות את איום החיזבאללה, אבל לא צריך להגזים ביכולות שמונחות בידיו. בוא נאמר את האמת, לו היה רוצה החיזבאללה לשגר טיל שיפגע באזור מדויק בישראל הוא יכול לעשות את זה מעכשיו לעוד שעה. אבל הוא יודע שאם ידו תגיע בסופו של דבר לאוכלוסייה אזרחית או מטרה אזרחית בישראל התגובה תהיה לא פרופורציונלית ועלולה לעלות לו בדמים, אולי אפילו בגורלו. לכן, אתה רואה את חיזבאללה עוד לפני האסון הזה מכוון את כל משחקי המלחמה שלו לאזורים טקטיים, כמו הר דב שם אין יישובים אזרחיים. אני מניח שאם החיזבאללה יחזור, והוא יחזור, אין צל של ספק, הוא ימשיך להתמקד בדברים הללו כדי להראות כביכול שכוחו במותניו".
לדבריו, "הבעיות שלו יהיו בגב - לא בפנים, זה שהוא ידבר על ישראל וינסה לתפוס אותה כשעיר לעזאזל - זה לחם חוקו. מה קורה בגב הלבנוני? עד כמה הם יכולים להמשיך ולשאת את המצוקה? את הסבל האדיר שהושת עליהם בעיקר בגלל החיזבאללה. אמר לי חבר לבנוני כמה ימים לפני האסון, לפני 15 שנה חוסל רפיק אל חרירי, כל אחד יודע מי ביצע את הפשע הזה - לבנון הולכת מדחי אל דחי, אלה 15 שנה בהן חיזבאללה היה הגוף הדומיננטי בלבנון והדבר אומר דרשני".
עריכה: עופרי גליכמן
