לא לשכוח את עצמך
המאזינה הנותנת את כל כולה עבור בתה היחידה הזקוקה לסיוע כלכלי, איבדה אמון בבנקים • את מי היא שכחה במהלך המסע המפרך? • אלון גל: "גם את קיימת"
גידול ילדים הוא תהליך ארוך הטומן בחובו לא פעם רגעים קשים וחוסר וודאות; הדרך קשה יותר כאשר מדובר במשפחה חד-הורית, שכן ההורה מגדל את הילדים לבד, דבר אשר מצריך התמודדות מיוחדת. כך גם המאזינה, המגדלת את בתה לבדה כבר שנים בשל נסיבות מצערות, שעלתה לשידור בתוכניתו של אלון על מנת לפתור סוגיה כלכלית לא פשוטה באשר לחייה של בתה.
בשיחתה, הודתה המאזינה לגל שסייע לה בעבר בסוגייה משפחתית, וסיפרה על תוכנית חיסכון שפתחה עבור בתה. נוכח היעדר השקיפות של הבנקים, היא החלה לאבד אמון בגוף ששומר על כספה מכל משמר וכעת היא נתונה בצומת דרכים. "כל מה שחסכתי עד היום זה רק בשבילה, היא לא עצמאית כלכלית. יש לי חיסכון בבנק שבמקרה נודע לי שהוא מסיים תוכנית של 4 וחצי שנים בחודש הבא. לצערי איבדתי אמון בכלל מהממשלה ומטה, גם בבנקים ולא בכדי. אין לי אמון במערכת - יש לי אמון בך. הוכחת את עצמך, יש לי אובדן אמון טוטלי בממסד ובמסגרות שלו. אני מתלבטת מה לעשות, זה הכול למען בתי יחידתי שזה מאוד חשוב לי".
אלון גל, שהאזין לדבריה של המאזינה ברוב קשב, הסכים עם המילים הקשות: "המחלה הגדולה ביותר שקרתה לנו בקורונה, יותר מהמחלה הבריאותית ואפילו יותר מהמחלה הכלכלית - זו מחלת האמון. תצורת ההתנהלות של המוסדות גרמו לכך שנאבד אמון, הם הרוויחו את זה ביושר ללא ספק. אבד האמון במערכות שאמורות לראות אותנו, לטפל בנו ולשים לב, זה שבר מאוד גדול כי החוזה עליו מתבססת אזרחות היא בראש ובראשונה האמון של האזרח בכך שהמערכות יעשו מה שהן צריכות לעשות - והאמון הזה הופר".
בטרם ניגש אלון להציע פתרון לדילמה של המאזינה, הוא העלה נקודה חשובה מאין כמותה - האם המאזינה שכחה את עצמה בדרך? גל הסביר: "גם את קיימת בינתיים ביקום הזה, את זוכרת את זה ביום יום?" המאזינה אמרה שזו נקודה רגישה עבורה, "מרוב הדאגה גזרתי על עצמי חיים כמעט נזיריים. להדליק מזגן? רק ברגעים מאוד חמים אני מרשה לעצמי. אפילו ויתור על בגדים שאני לא קונה. אתמול חל יום ההולדת שלי – כלום, נאדה. גם הרגל כמובן מהבית. אבא, סוג של מתעלל בקטע הזה, השרה בנו פחד. בזמנו זה היה לא להדליק רדיו, לא חשמל וכל מיני דברים. אני לא גאה בתכונה הזאת אבל זה טבוע בי כנראה".
בתגובה לדברי המאזינה, גל טען כי על אף ההנחה שככל שאנשים מתבגרים, כך יותר קשה להם לשנות דברים בעצמם, "אני מכיר אנשים שבגילאים מתקדמי עשו שינויים מרחיקי לכת. אני לא בעד שינויים מרחיקי לכת, אבל להגיד פעם בשבוע או בחודש - 'איזה דבר אני רוצה להעניק לעצמי?' 'מה הכי בא לי בעולם? ללכת לשקיעה לים ולשתות גזוז?' טיפה לקחת אותך בחשבון. דברים קטנים שיתנו לך את העדנה הזאת - אני בעד. מה אכפת לך לנסות?".
תיק השקעות מבוסס אג"ח
בהמשך, אלון הציע למאזינה, בנושא לשמו התקשרה, 2 אפשרויות: "האחת, ללכת בצורה מאוד סולידית כמעט ללא תשואה. השנייה, ללכת לבית השקעות ולייצר תיק השקעות מאוד סולידי בהגדרה שלו, שמבוסס על אגרות חוב ממשלתיות. צריך שם רמת אמון מסוימת בכך שהמערכת תפעל ולא תתפרק אבל לא יותר מזה - רמת אמון מאוד בסיסית, בעיני אפשר לייצר בה אמון". הוא הסביר כי "המודלים הכלכליים של המדינה הם מודלים טובים. המודל עליו מושתת הכלכלה הישראלית הוא מודל בטוח, שהוכיח את עצמו בצורה אמיצה נוכח מפלות גדולות בעולם כולו. הרגולציה הוכיחה שהיא יודעת מה היא עושה".
כמו כן, הוא הסביר כי כאשר המדינה רוצה לגייס כספים, היא מנפיקה אגרות חוב ממשלתיות אשר עבורן היא מתחייבת להחזיר את הכסף שהושקע תוך זמן מוגדר, בתוספת תשואה שנקבעה מראש. "הן לא מניבות סכומי עתק אבל יודעות להניב 1.5% לשנה. אם בונים כזה תיק אפשר לגוון אותו גם במעט ניירות שכביכול הם במודל יותר מסוכן קצת, כמו לדוגמא אגרות חוב של חברות בארץ ובעולם. 'אפל' עברה את מה שעברה בקורונה, ואמרה - 'אני רוצה לגייס כסף'. היא עשתה כמו המדינה ואמרה - 'אתן 4% תשואה'. אני על חברות כמו 'אפל' סומך, אלה חברות מאוד יציבות. אם זה לא כסף שצריך לטווח הקצר, אני מוצא שזו אופציה טובה שתשרת את מטרותייך, לא לוקחת אותך למחוזות ההימורים ותשיא לך תשואה נאה כזו או אחרת".
המאזינה תהתה כיצד תדע על איזה בית השקעות תוכל לסמוך, על כך השיב גל: "אני באופן אישי אדאג להפנות אותך למי שעושה את זה עבורי, מי שאני הכי סומך עליו. אני מעריך שתרגישי איתו בנוח". המאזינה הודתה לו מעומק ליבה, ואמרה: "אלון היקר, מבחינתי זו מתנת יום הולדת הכי גדולה שקיבלתי בחיים. אתה מלווה אותי - הוכחת את עצמך".
גל נפרד מהמאזינה בברכה: "זו זכות שלי. אני מאחל לך המון טוב ושנמשיך לדבר עוד, בעזרת השם בכל דבר שתצטרכי. שהבת תהיה בסדר בריאה וחזקה ומצליחה".
עריכה: עופרי גליכמן
