כל אחד צריך לשאול את עצמו מה הוא יכול לעשות
המשנה למנכ"ל שיבא פרופ' ארנון אפק: "אם ניאלץ להגיע לסגר מלא זה צריך להיות אחרי שהעם ראה שעשינו כל מאמץ להימנע ממנו"
מדינת ישראל ממשיכה להיאבק בהתפשטות נגיף קורונה, אך נדמה כי לא בהצלחה יתרה. למרות שאושרה תוכנית הרמזור של הפרויקטור פרופ' רוני גמזו, מספר החולים המאומתים שובר שיאים בכל יום, מספר החולים קשים מטפס ומספר המתים חצה את רף האלף. המשנה למנכ"ל המרכז הרפואי שיבא בתל השומר פרופ' ארנון אפק הביע את דעתו על נתוני התחלואה, שלא מראים סימני התאוששות או שינוי מגמה.
ביממה האחרונה אובחנו למעלה מ-3,000 חולי קורונה חדשים, פרופ' ארנון אפק הודה כי הוא "מאוד מוטרד כי צריך להבין שמהספרים האלה משקפים כמויות גדולות מאוד של חולים, שמדביקים גם חולים אחרים, אנשים אחרים שיהפכו להיות חולים. עוד יותר גרוע, בסוף מתוכם ישנם גם חולים קשים". הוא הדגיש כי "אסור להפחיד את הציבור, צריך להגיד את האמת - אין מדובר במספר רב מאוד, אחוז יחסית קטן. אבל הוא הולך ומצטבר ומעיק על בתי החולים".
כמו כן, מערכת הבריאות נאלצת להתמודד גם עם מחסור בכוח אדם, הנובע מחשיפה של צוותים רפואיים לחולי קורונה. פרופ' אפק הסביר כי "זה חלק מהבעיות שאיתן אנחנו מתמודדים, אנחנו מנסים לעשות יותר טוב, ללמד את הצוותים לנהוג על פי הנהלים, להפקיד עוד יותר על נושא הריחוק, ועל נושא המסכות. אבל בסוף גם הצוותים הרפואיים שנחשפים לחולים, שנמצאים בבידוד, מעיקים עלינו כי חסר כוח אדם במערכת הבריאות. רופאים, אחיות - הם אלה שחסרים היום במערכת הבריאות. גם לטיפול בחולי קורונה, אבל גם לטיפול בחולים הרגילים".
בהמשך, הביע את דעתו על יעילותה של תוכנית הרמזור: "התשובה היא שאני לא בטוח. אני לא באמת יודע, אבל אני חושב שאנחנו חייבים את זה לעם ישראל, כי אם נאלץ להגיע לסגר מלא זה צריך להיות אחרי שהעם ראה שעשינו כל מאמץ למנוע את הסגר המלא. כי יש לו השלכות גם כלכליות אבל גם חברתיות ואישיות מאוד כבדות ,ולכן צריך לעשות כל מאמץ. מה שקבע פרופ' גמזו כתקרה היא למעשה תמונת המצב של בתי החולים, כי בסופו של דבר בתי החולים הוא אותו מקום בו אנחנו מוגבלים בטיפול בחולים. אם לא יהיו לנו מספיק צוותים ויכולות לטפל בחולים הקשים נצטרך להוריד את רמת הטיפול, כי לטפל תמיד נעשה את המקסימום, זו יכולה להיות נקודת משבר גדולה מאוד. לכן הקים צוות נוסף מעבר לצוות המייעץ שלנו, שקורא לו הברומטר, שכולל רופאים מהשטח. הם מייעצים לו באופן שוטף לגבי המצב בבתי החולים. אנחנו רואים בינתיים עליה יחסית מתונה, אבל היא מאוד מדאיגה".
"המצב בצפון לא טוב"
ענת דוידוב ציינה בפני הפרופסור כי עמיתתו פרופ' גליה רהב טענה כי סגר לילי הוא 'בדיחה'. על כך השיב אפק: "זה נכון, אבל תמיד בכל עולם הרפואה יש דעות שונות. אני מודה ומתוודה שאני שייך יותר לאנשים היותר מתונים, מאוזנים. גליה מסתכלת מהמקום המקצועי שלה, שהיא מובילה בו ברמה העולמית ,שזה נושא של מחלות זיהומיות. אני מסתכל בראיה קצת יותר רחבה של בריאות הציבור, מבין שחייבים לייצר איזונים במערכת. אבל אם מערכת האשפוז לא תוכל עוד, או נראה שהיא מתקרבת לקצה היכולת, או שיש עליה גדולה ואנחנו לא מצליחים באמצעות השיטות המתונות להתגבר על זה - נצטרך להיכנס לסגר".
הציבור איבד אמון.
"זה מאוד עצוב מה שאת אומרת. זה לא שאני לא מסכים איתך. נכון, אבל זו בדיוק הבעיה. כי בסוף, בלעדי שיתוף הפעולה איתם, לא נוכל להגיע. לכן, העובדה שפרופ' גמזו, משרד הבריאות, פרופ' לוי והשר הצליחו להגיע למודל בהסכמה עם ראשי העיריות, בעיני מודל מאוד חשוב. כי לצאת למאבק ולנסות לכפות על האזרחים? לא נצליח. אבל באמת, יכול להיות שזה לא יספיק, ונצטרך להגיע לסגר מלא".
הוא התייחס למצב התחלואה הקשה בצפון הארץ, והתריע: "המצב בצפון הוא לא טוב. זה מבטא את התחלואה הגבוהה במגזר הערבי, כרגע הבעיה המרכזית בצפון - המגזר הערבי. אנחנו עוזרים על ידי כך שאנחנו קולטים, אמנם מספר מוגבל, אבל את החולים היותר קשים כדי לעזור להם לקלוט חולים אחרים. אני בטוח שמשרד הבריאות יצטרך להעמיק את הדבר הזה. הכנו את בית החולים תל השומר, ובתי החולים האחרים במרכז שיש לנו יכולות לקלוט חולים מהצפון".
לסיום אמר מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר: "אם כל אחד מאיתנו במגזר שלו יסתכל מה הוא יכול לעשות כדי להקטין את ההתקהלויות, להוריד את התחלואה, ופחות להסתכל על מה המגזר השני צריך לעשות, אני בטוח שיחד נוכל לנצח את הקורונה".
עריכה: עופרי גליכמן
