השר יובל שטייניץ שוחח עם אריה אלדד ורוני בר-און ב-103fm על סוגיית ההפגנות והתפילות בזמן הסגר, ועל תחלואת נגיף קורונה שממשיכה לעלות.
"כבר לפני שלושה חודשים בממשלה, ולפני חודשיים בכלי התקשורת, אמרתי שאין מנוס מסגר", הסביר שטייניץ, והוסיף: "ברגע שחצינו את קו ה-400 או ה-500 נדבקים ליום, זה בעצם יוצא מכלל שליטה. לצערי, הפרופסורים במשרד הבריאות ומנהלי בתי החולים לא הבינו את זה, וגם בממשלה ובציבור לא הבינו את זה. ואני שמח שקיבלנו הלילה החלטות אמיצות, כי רק סגר עם משמעת ברזל יאפשר לנו למנוע ממש אסון בריאותי קולוסאלי למדינת ישראל".
לדברי שטייניץ, גם ראש הממשלה בנימין נתניהו הבין זאת כבר לפני זמן, אך הוסיף: "כשבממשלה רוב השרים וגם הפרופסורים של משרד הבריאות חושבים שלא רק שלא צריך סגר אלא אפשר גם לפתוח את שנת הלימודים - רק לפני חודש היו על זה דיונים - אז קשה לקבל החלטה אחרת, גם אם אחד בודד, יובל שטייניץ, אמר לפני חודשיים, 'אין מנוס, נגיע לכך בכל מקרה, מוטב מוקדם מאשר מאוחר'".
אלדד תהה, "אתמול (ד') ראש הממשלה אמר לפרופ' גמזו, 'הרבה פעמים קיבלתי החלטה בניגוד לדעתם של המומחים המקצועיים וצדקתי'. אז למה הוא לא קיבל את זה לפני חודשיים?".
על כך השיב שטייניץ: "גם ראש הממשלה, כשהוא מקבל החלטה, צריך להעביר אותה בממשלה, אני ניסיתי גם לשכנע את חבריי השרים".
בר-און היה יותר נחרץ, ואמר: "לא קיבלתם החלטה כי ראש הממשלה לא הביא את זה לדיון, כי הוא היסס מלקבל את ההחלטה או לא ממש הצלחת לשכנע אותו. ועכשיו אני פונה למידת היושרה שלך שאינה מוטלת בספק, לפחות בעיניי ובעיני רבים אחרים, כשאתה רואה את הדיון אתמול וכולו מסתובב מהבוקר עד הערב על שאלה אחת - בתי כנסת והפגנות, שכנע אותי שכל הקטע הזה של אתמול וההיענות סוף סוף של ראש הממשלה להטיל סגר, לא באו מהמקום שהוא רוצה למנוע את ההפגנות".
שטייניץ אמר: "אני משוכנע בכך לחלוטין", והוסיף כי לטענתו, אי אפשר להגיד שבכותל יש הדבקות כשמתפללים לאלוהים, ובאצטדיון כדורגל יש הדבקות כשצועקים קריאות עידוד, ולעומת זאת בבלפור, אין. "דין אחד לרחבת הכותל, לרחבת בלפור ולאצטדיון בלומפילד, כולם באוויר הפתוח, ובכולם צריך להגביל או למנוע התקהלויות לחלוטין", הסביר.
השר גם בא בטענות למפלגת כחול לבן, ליועץ המשפטי לממשלה ולפרקליטות, על כך שלדבריו, הכשילו את האפשרות לצמצם את ההפגנות במועד מוקדם יותר. "היו פה שני מכשולים. אחד, באמת הגישה של היועץ המשפטי לממשלה ושל הפרקליטות בעניין ההפגנות שאני חושב שהיא מוטעית לחלוטין", אמר, והוסיף: "הגישה הזאת לא מקובלת עליי. בצוק איתן למשל, הממשלה דרך שר הביטחון הטילה מצב חירום בעורף ואסרה על כל התקהלות. אי אפשר היה להפגין עד סוף צוק איתן, 50 יום. מה קרה? הייתה פגיעה בדמוקרטיה? במצב חירום מגבילים את ההתקהלויות בהפגנות, ולא קורה כלום לדמוקרטיה הישראלית, ועכשיו זה מצב חירום כמו צוק איתן".
עוד אמר שטייניץ: "דבר שני, היה גם מכשול בממשלה, משום מה, ואני אומר את זה עם כל ההערכה והרצון לשיתוף פעולה, בכחול לבן הייתה מגמה שכאילו הם צריכים להגן על המפגינים בפני הממשלה או בפני הליכוד", והוסיף: "מה שחשוב עכשיו זה לקבוע את היעד הנכון שצריך להיות בסביבות 100, מקסימום 200 נדבקים ביום".
בממשלה אומרים 2,000.
"לא אומרים 2,000, מישהו במשרד הבריאות זרק 1,000, אני אומר לך שזה צריך להיות 100 או 200".
100 זה חצי שנה.
"לא, לא נכון, אני בדקתי את זה. במרץ-אפריל, הסגר המלא היה שבועיים וחצי, כמעט שלושה, ירדנו מ-500 ליום, לפחות מ-20. זה קריטי, משתי סיבות - רק ב-100 עד 200 אתה יכול לשלוט בשרשראות ההדבקה, וזה יאפשר לחדש את הקשר האווירי עם העולם שזה קריטי מבחינה כלכלית".
בהמשך התייחס שטייניץ לביקורת סביב יו"ר ועדת קורונה, חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, וטען כי צריך לפטר אותה. "בסיבוב הראשון שהייתה את ההתנגשות הראשונה אמרתי שלא צריך לפטר אותה, חשבתי שהיא עשתה שגיאה, אבל אמרתי, 'לא מפטרים על שגיאה אחת או שתיים'", עם זאת, לדבריו, היא התחילה להגזים.
"כשהייתי יו"ר ועדת חוץ וביטחון, הייתי טראבל מייקר ענק, אבל היה לי גבול. ביקרתי, חקרתי, הקמתי ועדת חקירה, חשפתי את תוכנית הגרעין של סוריה שכולם אמרו שלא קיימת, אבל דבר אחד לא עשיתי, לא מנעתי ממשרד הביטחון או משרד החוץ לבצע פעולות, כי בסוף זו אחריות שלהם.
"ראש ועדת הקורונה בכנסת זו לא עוד חברת כנסת, יש לה אחריות, אמנם האחריות שלה פחותה מהממשלה או משר הבריאות, אבל יש לה אחריות, והיא נהגה בחוסר אחריות משווע. אני מחבב את יפעת שאשא ביטון, הייתי מקווה שהיא לא תיקלע לכיוון פופוליסטי ולא תתבשם מזה שקצת מחאו לה כפיים".
עריכה: אמיתי דואק