אין אוטובוסים בלילה
מדוע התחבורה הציבורית נפסקת ב-22:00 על אף שהסגר הוסר? • אביאל, סטודנט צעיר שמסיים לעבוד בשעה 23:00, מוחה: "אין לי איך לחזור הביתה"
הסגר הכללי שהוטל על מדינת ישראל הוסר כבר בתחילת השבוע, אך שעות הפעילות של התחבורה הציבורית לא חזרו לסדרן ומסתיימות כבר בשעה 22:00. אביאל קרמזיאן, סטודנט שמסיים לעבוד בשעה 23:00, ומקס מורוגובסקי, יו"ר 'תחבורה בדרך שלנו', סיפרו על הקושי של הציבור להתמודד עם זה.
בפתח השיחה, סיפר קרמזיאן כי הוא מסיים את עבודתו במשרד הממשלתי בכפר סבא בשעה 23:00, ובגלל שאין תחבורה ציבורית, הוא פשוט נתקע. "אני נאלץ לבחור בין הליכה ברגל הביתה, שהמרחק הוא חצי שעה, הזמנה של מונית, או להקפיץ את אחד ההורים, לצערי הרב", אמר קרמזיאן.
מורוגובסקי חיזק את טענת קרמזיאן, וסיפר: "אנחנו מקבלים באמת המון תלונות מכל הארץ של אנשים שנתקעים, הרבה סטודנטים, ומערים חילוניות וערים חרדיות", לדבריו, "לא דאגו בכלל לתחבורה ציבורית שפועלת אחרי 22:00, בתירוץ שהמשק צומצם ולכן אין צורך". עוד הוסיף מורוגובסקי כי "השינויים התכופים בתחבורה הציבורית מרגישים כמו שליפה מהמותן. בסוף תדירות גבוהה היא הכרחית. אנחנו חושבים שיש חוסר הבנה לצרכי הנוסע, ולא שמים את הצרכים הללו במרכז".
במהלך השיחה, קרמזיאן גם התייחס, להנחיית שמירת המרחק שלא מוקפדת, לדבריו, בתחבורה הציבורית. "אין שום הגבלות, אני לא מצליח להבין. בעבודה אני צריך לשמור על שני מטר מרחק ומסכה כמובן, וכשאני עולה והאוטובוס מפוצץ, אז אני נאלץ לשבת ליד נוסע או להצטמצם בעמידה ואין שמירה על מרחקים. אני גם לא חושב שהקורונה מבחינה בין נוסע בתחבורה ציבורית לבין אדם שעובד".
מקס מורוגובסקי, פניתם למשרד התחבורה?
"כבר מתחילת הקורונה פעלנו מול משרד התחבורה בכל מיני מדיות. עשינו מחאות ציבוריות, קמפיינים אינטרנטיים ולא אינטרנטיים. בסוף כן היו הצלחות. בזכות המחאה הציבורית שעשינו ביחד עם נוסעים וארגונים, גרמנו למשרד התחבורה להחזיר את התדירות מ-25% לתדירות רגילה. אבל אנחנו רואים, נשארו עדיין ספיחים, כמו למשל, פערים במדיניות, כמו שבעשר בלילה אי אפשר לחזור".
אני מנסה להיכנס רגע למוחה של מירי רגב ושל בעלי המקצוע, מה? זה חוסר תשומת לב? רוצים לצמצם תקציבים? הרי יש מטרות לממשלה, שזה להוריד את רמת התחלואה, לאפשר לאנשים לנסוע. מה לדעתכם ההיגיון מאחורי זה?
מורוגובסקי: "יש פה תופעה של חוסר הבנה של צרכי הנוסע בתחבורה הציבורית, גם רואים את זה באמת בצורה מובהקת מול הצרכים של הרכב הפרטי. בסוף גם אפשר לראות את זה בפליאה הזאת של משרדי התחבורה והבריאות, שהתפלאו שפתאום יש 300 אלף יותר נוסעים מתחילת הסגר מאשר הם ציפו, והם אמרו - 'מה לאן כולם נוסעים?' זאת אומרת, יש פה פערי מדיניות שאנחנו חושבים שמושרשים במשרדים", קרמזיאן הוסיף: "אני מרגיש חוסר השקעה בי כנוסע".
עריכה: אמיתי דואק
