1 בספטמבר, פעם שלישית בשנה
מה עובר על הילדים? הפסיכולוגית הקלינית ירדן מנדלסון ניתחה את המצב לקראת החזרה ללימודים, שוב: "יש לעשות כל מה שאפשר כדי לשמר קשרים חברתיים"
פעם שלישית גלידה? מערכת החינוך חוזרת אט-אט לשגרה יחסית, בפעם השלישית השנה, והילדים נותרים מבולבלים. לשם כך, ענת דוידוב שוחחה עם הפסיכולוגית קלינית, ירדן מנדלסון. על הדרכים להתמודד, להתכונן וכיצד שומרים על בריאותם הנפשית של הילדים.
ירדן מנדלסון הסבירה כי "חשוב להבין שזה כל פעם מחדש ה-1 בספטמבר. אנחנו לא ממשיכים שנה ולמרות שחלק לומדים ב'זום' אין המשכיות של שנה. אנחנו צריכים להתייחס לזה כתחילת שנה כהסתגלות כהיכרות מחדש דל התלמידים והמורה. זה לחלוטין עולם אחר מהזום. לקטנים הרבה יותר קשה להתמודד עם זה, עם הגדולים אפשר לתווך ולגשר על הפערים, אנחנו יודעים שאם יש משהו שחשוב לילדים זה שגרה והיכולת לצפות מה הולך לקרות, והם כל פעם נזרקים להסתגלות חדשה. גם הם צריכים להתמודד עם הכאוס וגם המבוגרים האחראים נמצאים בכאוס הזה והרבה פחות פנויים לעשות את זה".
ענת דוידוב ציינה כי בתוכנית 'שבע-תשע': "דיברנו עם ילד שאמר שהוא לא רוצה לחזור ללימודים". על כך אמרה הפסיכולוגית הקלינית כי: "זה בעיקר מראה לנו על הבלבול הרב שהם חווים, הדבר הכי חשוב להורים ולצוותי החינוך זה להבין שצריך לדבר על זה ולהסביר שכול הרגשות האלה הגיוניים ה-מבולבל, לא מוכן, לא רוצה זום, הכול מאוד הגיוני במצב הלא הגיוני שאנחנו נמצאים בו. באשר לפסיכולוגים, יש פה פוטנציאל מאוד גדול אבל המצב מאוד עצוב, הפסיכולוגים החינוכיים, המערך הוא מדולדל, הוא לא מאויש מספיק, ואין מספיק כאלה. אפילו אגיד שיש רשויות שמוסיפות חטא על פשע וחושבות שזה הזמן להוציא לחל"ת, חופשות כפויות או חלקיות משרה".
היא התריעה: "זה הזמן לתגבר את המערך מיד באופן מידי, גם את ההדרכות לצוותי החינוך. אם ההורים והילדים עוברים כאוס. תחשבי על המורה שבנוסף להיות האמא היא צריכה להחזיק כיתה ולדעת לזהות ילדים שמראים נורות אדומות, ולאתר אותם ילדים במצוקה ובסיכון. צריך לתת להם את ההדרכה הזאת, צריך לחשוב על הבריאות הנפשית של הילדים". כמו כן, הדגישה כי יש צורך להבין שהמגפה "תוקפת את הקשר ובהיותנו בני אדם אנחנו יצורים חברתיים, צריך לעשות כל מה שאפשר כדי לשמר את המפגשים, להיפגש אחה"צ לעשות פעילות גופנית בגילאים קצת יותר גדולים אנחנו רואים סכנה להשמנה, אז להיפגש עם אנשים ולדבר עם הילדים והכי חשוב וזה לא רק בהקשר בית הספר - לפנות לעזרה".
למרות זאת, רבים ניסו לפנות לעזרה אך ללא הצלחה. נדמה כי העומס לצד המערך הדל של המטפלים הנפשיים נותן את אותותיו והציבור נפגע. מנדלסון הבהירה: "אם הציבור לא יזעק את הזעקה אף אחד למעלה לא יבין שצריך לשנות את זה".
עריכה: עופרי גליכמן
