"המצב שלי הדרדר מאז הקורונה; נכנסתי להתקף וחתכתי את עצמי"
שני זיתון, סובלת מפוסט טראומה לאחר שעברה אונס, מספרת על התסכול מאז התפשטות הנגיף: "המדינה מפנה לי עורף כשאני מתמודדת עם הקשיים שלי"
מפסיקים לשתוק: חוויות קשות ואכזריות בהן השליטה נלקחת מידינו כמו אונס או תקיפה מינית, ממוטטות את העולם שהיה מוכר עד לאותו הרגע; אובדן האמון בבני אדם, השכחה היא העתיד צופן גם דברים טובים, ובעיקר הזיכרונות שלא נותנים מנוח, הופכים כל יום ביומו להתמודדות קשה מנשוא. נשים וגברים רבים בישראל סובלים מהפרעת דחק פוסט טראומתית בעקבות אונס או תקיפה מינית ופוגעת בהם בתחומי חיים רבים.
כך גם שני זיתון, נפגעת פוסט טראומה לאחר שעברה אונס אכזרי לפני כשלוש שנים. זיתון שוחחה עם ענת דוידוב ב־103fm ושיתפה בגילוי לב על המקרה המצער שחוותה: "נפגשתי עם אדם זר שהציג את עצמו כאיש עסקים. חלק מתפקידי בטרום התמחות בה הייתי כסטודנטית למשפטים, הייתי בטוחה שהוא זקוק לליווי משפטי. הוא שם לי סם במשקה שפחות ידוע בארץ כסם אונס, ועל זה בעצם המלחמה שלי. איני יודעת אם הוא ערבב אותו עם עוד סם כי התלוננתי רק יום למחרת. האדם הזה עובד בצורה שיטתית וקרימינלית, ולהגיד את המילה אונס זו מחמאה לעומת מה שעברתי".
על מצבם של הסובלים מפוסט טראומה בתקופה השברירית ממילא של הקורונה, סיפרה: "המצב במדינה הביא את גם תושבי ישראל למצב של פוסט טראומה בעקבות הקורונה. אנשים נכנסו לחרדות כלכליות, לאי ודאות, לסטרס ואני קוראת לזה סוג של טראומה. כתוצאה זה, נהייתה הצפה לא רגילה בכל מה שקשור לאשפוזים ולמחלקות פסיכיאטריות. מצאתי את עצמי מחכה לאשפוז במשך כמעט שמונה חודשים וזה לא פשוט. בינתיים קיבלתי את סל השירות של הביטוח הלאומי הכולל ליווי של עובדת סוציאלית ומדריכה, זה מסייע אך ממש לא מספיק. זה עזר במעט אבל הייתי צריכה אשפוז מלא, עוטף ומשקם. אני מרגישה שהעולם עכשיו תואם ולו במעט למה שאנחנו מרגישים יום יום - מסכה שמונעת ממך לדבר, ריחוק מבני אדם וסכנה. העולם עצר מלכת, וזו בדיוק אותה התחושה של הבידוד והלבד של הפוסט טראומה".
מצבי התדרדר בעקבות הקורונה
בהמשך דבריה, הוסיפה זיתון: "כשהעולם תפקד כמו שצריך, הוא לא קרא לי לצאת החוצה. הרגשתי פחד וחוסר הגנה בעקבות כל המצב וזה חלק מהסימפטומים של הפוסט טראומה. הקושי בלראות עתיד, בהנאה מהדברים הקטנים, הדיכאון, אני חושבת שהמצב שלי התדרדר בעקבות הקורונה. הכל צף. יש לי נכות, אמנם היא שקופה אך היא קיימת, יש חוסר תפקוד, חוסר ריכוז, פגיעות עצמיות ועוד. אחוזי הנכות שלי עלו עוד יותר כי המצב שלי החמיר. בעקבות הקורונה הייתי ממש לבד ללא טיפול, זה היה נורא קשה והרגשתי שהמדינה מפנה לי עורף כי אני מתמודדת עם השדים שלי".
עריכה: מיכל קדוש
