ישראל ממוקמת אחרונה אצל כל הפוליטיקאים
איך מתקבלות ההחלטות בקבינט? • ענת דוידוב בטור אישי: "שעות של דיונים שהופכים במהרה לסדרת צעקות בין רה"מ לבין רה"מ החליפי • הכל פוליטי
ענת דוידוב בטור אישי על שר הבריאות יולי אדלשטיין ועל החזרה ללימודים, לאחר ישיבת הקבינט.
בואו נחזיק אצבעות שהתחלואה לא תעלה שוב לממדים מסוכנים, ושהילדים יחזרו לשגרה. שגרת קורונה, גם זה משהו בתקופה ההזויה הזאת.
אבל מי שמסתכל על ההתנהלות בקבלת ההחלטות בקבינט, לא מבין איך זה מתנהל. שעות של דיונים שהופכים מהר מאד לסדרה של צעקות, בין ראש הממשלה לבין ראש הממשלה החלופי. הכל פוליטי, לחלוטין לא עינייני, ומאות אלפי תלמידים והורים מרגישים בני ערובה של שרים בקבינט חשדן ומסוכסך. ככה לא בונים אמון.
עזבו פוליטיקה, בואו נדבר על המהות: כיתות הלימוד בישראל הן מהצפופות בעולם המערבי, עוד הרבה לפני הקורונה. במדינות ה-OECD, מספרם של תלמידים בכל כיתה קטן ב- 25% מאשר בישראל.
גם שרי חינוך שניסו להקטין כיתות נכשלו. אי אפשר ללמד בכיתה עם 40 תלמידים. בטח לא בקורונה. בטח לא בזום!
בישראל עוד אין מחשב לכל ילד, למרות שראש הממשלה הבטיח לפני יותר מעשור. עכשיו כולם נזכרים. מאוחר מידי.
תעשיית השיעורים הפרטיים משגשת, לעשירים יש בית ספר מחוץ לבית הספר, הרבה לפני הקורונה, והפערים בחינוך בין הפריפריה למרכז מעמיקים עכשיו יותר, אחרי הקורונה.
מה המסקנות אתם בטח שואלים? שישראל אצל כל הפוליטיקאים היא אחרי הכל, וכל אזרח ואזרחית מתנהלים בתוך הטריטוריה של עצמם. אם ככה זה היה לפני הקורונה, אז איך שלא יהיה עכשיו?
