מה שווה יותר, אתיקה ניסויית או חיי אדם?
חלק ממתנדבי ניסוי הקורונה קיבלו חיסון דמה • האם כדאי לעדכן אותם בדבר הרכב החיסון ולאפשר להם להתחסן בחיסון האמיתי? • פרופ' אבינועם רכס, הגיב
מבצע החיסונים נפתח באופן מהיר יחסית ברחבי הארץ; יש כאלה שעדיין חושבים, על אף הצלחתו הרבה, שהתהליך הזה קרה מהר מדי. לפקפוק הזה מצטרפים הפרסומים אודות הניסויים שהובילו למציאת החיסון, במסגרתם חלק מהנבדקים היו צריכים להישאר חשופים להשפעת הנגיף מאחר וקיבלו חיסון דמה. האם הדרך לשמור על בריאות הציבור היא סיכון החיים של חלק ממנו, גם אם זה נעשה בהסכמה?
פרופ' אבינועם רכס, לשעבר יו"ר הלשכה לאתיקה בהסתדרות הרפואית, הביע את דעתו על הדברים.
"אני חושב שהתשובה המוסרית והתשובה האתית ברורות לנו לחלוטין. הרי כשאתה התחלת את תהליך הניסוי לא הייתה אלטרנטיבה אחרת, ועבדת כנגד לימבו. עכשיו, כשהחברות אומרות שיש להן תרופה שיעילה ב־90 אחוז מהמקרים לפחות אתה לא יכול להחזיק חצי מהאנשים בניסוי שלך ולחשוף אותם לסכנה שיש בה אחוז מסוים של תמותה רק בשביל שהם יישארו בניסוי", אמר פרופ' רכס.
"אני חושב שהמכון בנס ציונה איחר את הרכבת. הם לא יכולים להגיד לבן אדם 'בוא תישאר על פלצבו', אבל לסכן אותו בצורה כזו. זה בלתי אפשרי. מה שקרה פה, באופן פרדוקסאלי, הוא זה שגרם לציבור לאבד אמון בחיסון הזה. החברות עבדו בזמן מטורף לחלוטין. הרי בשלבים הראשונים של מבצע ההתחסנות היה פה חשש גדול מאוד בהתחלה", הסביר.
לסיום נשאל האם הוא רואה מצב בו הנגיף מפתח עמידות לחיסון, ואמר: "הלוגיקה אומרת שהווירוס יכול לעבור הרבה מאוד מוטציות, אבל לא כל מוטציה מחסלת את החיסון או מבטלת אותו. נניח וכן תהיה מוטציה כזו המערכות היום כל כך מפותחות, והן ישנו את המבנה של החיסון, ותוך שלושה חודשים יהיה חיסון חדש".
עריכה: עדן בן ארי
