ברגע שיפתחו את המשק - צפויה עלייה חדה בנדבקים
כך העריך המומחה למחלות זיהומיות בביה"ח שיבא פרופ' אייל לשם: "אנו נאבקים על חיי החולים במחלה, שהיא לחלוטין בת מניעה ע"י חיסון בטוח ויעיל"
מדוע תושבים רבים שיכולים להתחסן לקורונה עדיין לא עשו זאת, וכיצד ניתן להרגיע את החששות מפני החיסון? פרופסור אייל לשם, מומחה למחלות זיהומיות בבית החולים שיבא, שוחח עם בן כספית ואריה אלדד ב-103fm וסיפר על יעילותם של החיסונים. פרופ' לשם הרגיע בנוגע לפחדים השונים מתופעות הלוואי של החיסון, וקרא לציבור להגיע ולהתחסן.
"אנשים אינטליגנטים חוששים לקבל את החיסון מכוון שהם מקבלים מידע שגוי ומוטעה", סיפר פרופ' לשם על הסיבה מאחורי ההאטה בקצב ההתחסנות בימים האחרונים, וביקש להרגיע את החוששים: "כבר יותר ממיליון תושבים השלימו את שתי מנות החיסון, שבוע חלף מאז קיבלו את מנת החיסון השנייה, ואנחנו לא רואים תופעות לוואי משמעותיות או קשות בקרב המתחסנים. בעולם התחסנו כבר עשרות מיליונים ועדיין אין דיווח על תופעות לוואי. אין ספק שמדובר בחיסון בטוח".
בעוד מאות אלפים כבר התחסנו מפני קורונה, דווקא נתוני ההידבקות בנגיף אינם מעודדים ולא מציגים ירידה ניכרת בתחלואה. "ההידבקות במחלה והתחלואה מתרחשת בעיקר אצל אנשים לא מחוסנים", הסביר פרופ' לשם והתייחס לסגר הכללי שנמשך לעת עתה, אך סופו כבר נראה באופק: "עכשיו יש 8000 מקרים מאומתים ביום, ועדיין חצי מהמשק סגור ובתי הספר סגורים. ברגע שהם יפתחו, נעלה ונכפיל את הקצב ותוך מספר שבועות אנחנו נהיה מעל ל-10 אלף מאומתים ביום, ולא משנה כמה נחסן נגיע למספרים האלה".
"כל עוד יש לנו אנשים בסיכון שאינם מוגנים, אנחנו נראה תחלואה קשה. עיקר המאמץ צריך להיות בהסברה סבלנית, מדויקת ומדעית, בעבור אנשים שחוששים ומהססים, שקוראים בגוגל במקום לשאול את רופא המשפחה ואת המומחים", הדגיש פרופ' לשם וקרא לציבור להגיע ולהתחסן: "אדם שנמצא בקבוצת סיכון ולא מתחסן, שם את נפשו בכפו. בבית החולים שיבא יש עשרות מטופלים בגילאי 50-70 שהגיעו במצב קשה ביותר, ואנחנו נאבקים על חייהם בגלל מחלה שהיא ברת מניעה על-ידי חיסון בטוח ויעיל".
אם קריאות ההרגעה של פרופ' אייל לשם ושל מומחים רבים נוספים אינן מספקות אתכם, הוסיף לשם והסביר כיצד פועל החיסון מפני קורונה. "הגוף נחשף למולקולה שנקראת מסנג'ר RNA. הגוף שלנו נחשף אלפי פעמים מדי שנה ל-RNA של וירוסים שונים. כשאנחנו נחשפים למולקולה הזו בצורה של חיסון זה בדיוק אותו דבר, כמו כשהילדים שלנו מקבלים חיסון לחצבת או כשנשים שרוצות להיכנס להריון מקבלות חיסון לאדמת. מדובר במנגנון פיזיולוגי לחלוטין, הגוף שלנו רגיל להיחשף לחומר הזה ולפתח חסינות לחלבונים כאלה". פרופ' לשם התייחס גם למעטים שקיבלו את שתי מנות החיסון ולאחר מכן נדבקו בקורונה, והרגיע: "אנחנו לומדים שהחיסון מוריד תחלואה קשה. גם אם אתה נדבק, אתה לא חולה קשה".
עריכה: ג'וני דוב
