האור בקצה המנהרה
סיגל אור כהן שנפגעה ב'אסון רבדים' סיפרה על השינוי שעברה בחייה לאחר מכן: "אחרי שהתחלתי את המסע פנימה הפכתי מהאישה הקרייריסטית למנהיגה חברתית"
סיגל אור כהן שנפגעה באסון רבדים, סיפרה על הספר שהוציאה שמגולל את סיפורה האישי, הספר בשם 'הרכבת של השעה 17:40' על הערב ההוא שבו השתנו חייה, "באותו ערב אני מקבלת מהסוכן את חמשת כרטיסי הטיסה לטורנטו ומיועדת לצאת עם משפחתי אחרי שמכרנו את הבית בלהבים ושלחתי קונטיינטר לקנדה לשליחות בין לאומית לחמש שנים. אני נפרדת מהעובדים מרימים כוסית מאחלים מילות הצלחה כרטיסי הטיסה מגיעים ואני יורדת לרכבת, אני מפספסת אותה, אני מניחה את רגלי על הרציף ורואה את הדלתות נסגרות בפניי, ולראשונה אני מביטה בכל הממהרים ואני שואלת את השאלות שהתחילו לבצבץ היה לי זמן, עליתי על הרכבת של השעה חמש הקרון האחרון ביותר של הרכבת, ישבתי בקרון ה-20, כעבור עשר דקות הייתה תקלה של מזגנים והפקח מגיע ומצווה על כולנו 'נוסעים יקרים תעברו לקרונות הקדמיים'. אני מגיעה מהקרון האחרון להתיישב בקרון הראשון שצמוד לקטר. כעבור עשר דקות אני שומעת צפירה מחרישת אוזניים, ואני שומעת קול שפוקד עליי קומי, קמתי צעדתי צעד וחצי ויותר אני לא זוכרת". המשיכה וסיפרה את סיפור הפציעה, "אני מתעוררת כעבור שלושה שבועות בתל השומר לרגע חשבתי שהתעוררתי בקנדה סיפרו לי שהייתה תאונת רכבת קשה ביותר, היו 7 הרוגים ו-260 פצועים אני עפתי ארבעים מטרים לתוך שדה חמניות מחוץ לקרון הרכבת מסע השיקום שלי עובר תהליך ומסע פנימה והשקט מצד אחד שהיה לי בהרבה מאוד שעות בין הניתוחים לבין אשפוזים לבין הטיפולים אני מפתחת מודעות ואני מבינה שהדפוסים האוטומטים הם אינם מיטבים ואני מזהה מה אני צריכה לשנות גם בתוכי וללטש פנימה את כל היכולות שלי, ואת החמלה ואת האהבה והנתניה והדברים הטובים שאני רוצה לעשות, הבחירה היא בידנו, אנחנו יכולים לבחור אחרת".
