"אמרתי לשוטר שיהיו הרוגים ושאעמוד מולו בביהמ"ש"
יצחק דרעי ששהה בהר מירון בעת האסון הכבד ואיבד את חברו, סיפר בכאב: "התחננתי לשוטר בדמעות ואמרתי לו - 'אתה תיקח אחריות על מה שקורה פה'"
בוקר קשה מאוד עלה היום (א') על אזרחי מדינת ישראל, לאחר האסון הקטלני בהילולה בהר מירון בסוף השבוע, שהייתה צריכה להיות שילוב של שמחה גדולה ותחושת קדושה ואחדות. יצחק דרעי ששהה בהר מירון בעת האירוע המחריד, ניצל בתקרית אך איבד את חברו חיים עוזר סלר ז"ל. דרעי שוחח עם בן כספית וינון מגל וסיפר על תחושותיו הקשות.
רק בנס הצליח להימלט יצחק דרעי ממסדרון המוות, דקות ספורות לפני שהחלה המפולת האנושית שהובילה למותם של 45 אנשים. הוא פתח את השיחה בהודיה: "אני רוצה להודות לקדוש ברוך הוא, שאני נמצא פה ולא עם חבר החדר שלי בישיבה, חיים עוזר סלר, שנמצא עכשיו למעלה". הוא סיפר על רגעי האימה: "אני עמדתי בדוחס, בנחיל הזה. אני הייתי ליד קיר המוות הזה, נלחמתי נגד הנחיל ועליתי למעלה. בכיתי לקצין ואמרתי לו 'תוציאו את קיר המוות הזה כי אנחנו מתים'. יהיו פה עשרות הרוגים ואני אעמוד מולך בבית משפט'; וזה 10 דקות לפני הסיפור שקרה".
עוד הוסיף וסיפר: "לרגע לא חשבתי שאלוהים מעניש אותי. כמעט התעלפתי שם. אני לא מבין מי נתן את ההוראה הטיפשית לסגור את הפתח של ההדלקה. אנשים רצו לצאת ולא נתנו להם. היה לידי אבא עם תינוק בן 3 שהתחנן אליי 'תוציאו אותו הוא ימות פה', וזה עוד לפני האירוע. לאט־לאט הדוחס הכפיל את עצמו והגיע לרמות של אלפים שעמדו כדי לצאת מההדלקה. אני עד המוות אזהה את הקצין".
בהמשך, הפנה אצבע מאשימה למשטרה: "מי שחושב שהשוטרים לא אשמים, טועה בגדול. הגדר שהייתה שם, היא מה שהובילה לאירוע. למה לסגור את ההדלקה הכי גדולה ולא לתת לאנשים לצאת? אנשים ידעו שהם הולכים למוות. שמעתי מאחד הניצולים שאמר, 'אני והבן שלי אמרנו שמע ישראל'. כולם התחננו לשוטרים 'תעיפו את זה, אנחנו מתים'". בסיום השיחה, אמר דרעי: "כשמעשה שטן כזה מצליח, זה אומר שאבא מאוד כועס עלינו, אלו דברים כואבים מאוד".
עריכה: עופרי גליכמן
